חתול
משחק לבדו
מאת: אסטריד קלאוזנר
עריכה
: יקיר בן משה
הוצאת פרדס
* * * * * *
(66 עמודים, 49 ₪)
האור
והחום
אָמַרְתִּי:
כְּתֵפַי
מוּכָנוׂת לָשֵׂאת
אֶת
הָאוׂר וְהַחׂם.
אָמַרְתָּ:
כְּנָפַיִם
שֶׁל מַלְאָךְ.
לׂא
חָזְרָה הַיּוׂנָה לַתֵּבָה.
קשה לדמיין קורא שיוותר
אדיש לשיר הזה.
בספר "חתול משחק
לבדו" העמידה אסטריד קלאוזנר עולם שירי שובבני, צובטני ועליז – אך
מכמיר לב ! – המעמיד במרכזו את חדוות השטות, הדאדא והנונסנס. מעטים הספרים בשירה
העברית המעמידים זה לצד זה "ריקוד עפרון" ו"דמעה מתפוצצת"
(מתוך השיר אובדן אטי, עמ' 7), או "אדון חלום" לצד "גרון
שסוף" (מתוך השיר "אהבה ממבט ראשון" עמ' 9): מעטים השירים בהם דבורה ודבור מפתים זה את זה ללגום שיקוי
אהבה (מתוך השיר "הדבורה והדבור" עמ' 15), או מכונית
"מסמיקה", אשר מתנשפת על גלגליה
הדקיקים/ ברדיפה אחרי גנבים (מתוך השיר "המכונית עמ' 61). יותר מכך,
"חתול משחק לבדו" זו חגיגה לשונית של צירופי מלים מקוריים, הברקות
מילוליות ומקצב מוזיקלי מהפנט. כך למשל אסטריד מסיימת את השיר
"המכונית": "מעבר ליער השחור/בארץ זבת חלב ודבש,/ מכונית מסמיקה
באוויר הגנוב/ טירה להוד מלכותו הכרוב".
נשאלת השאלה,
האם יש דרך שלמה יותר
לתאר את העולם הקרוע במציאות של ימינו ?
יקיר בן משה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה