יום שני, 27 באפריל 2015

שימורי אהבה

ענבר אשכנזי היא אחד הקולות האמיצים, המקוריים והמעניינים ביותר בספרות הישראלית החדשה... שימורי אהבה היא  יצירה רב-שכבתית, מעמיקה ונועזת, ויחד עם זאת – היא סוחפת מהרגע הראשון ומרתקת.  
 יותם שווימר
לא קל לקרוא את הרומן החדש של ענבר אשכנזי, אבל כמו בסיפוריה הקצרים, גם לא קל להניח לו. הקול שלה סוחף ומגרה והאסתטיקה הנוצרת במהלך המסע שלה לתוך פצעים נפשיים וגופניים – מהפנטת."     
 דפנה לוי

שימורי אהבה



מאת: ענבר אשכנזי

עורך: יותם שווימר

הוצאת פרדס
* * * * * *  
""שימורי אהבה" של ענבר אשכנזי הוא בגדר קפיצת מדרגה עבור אחד הקולות האמיצים, המקוריים והמעניינים ביותר בספרות הישראלית החדשה. באמצעות בנייה מתוחכמת של הנרטיב, עריכת קישורים רגשיים ותמטיים – שחלקם סמויים וכמוסים וחלקם גלויים יותר, וישירות וכנות שובות לב, מציעה אשכנזי סיפור שמעורר זעזוע וחמלה גם יחד; סיפור שמצליח להוליך את הקוראים והקוראות עד לקצה ההרסני, המאיים אך גם הנכסף כל כך. זוהי יצירה רב-שכבתית, מעמיקה ונועזת, ויחד עם זאת – היא סוחפת מהרגע הראשון ומרתקת נוכח הפרוזה העדינה מצד אחד, והבוטות הבלתי מתפשרת מצד שני. זהו ספר שאינו "סתם" בועט במוסכמות, אלא מציע חשיבה מחודשת, ניתוח נפשי וחברתי שנדיר למצוא כמוהו בספרות המקור העכשווית." 

יותם שווימר, עורך הספר


האהבה בחייה של עינת, גיבורת הרומן, עשויה מחומרים נרקוטיים; היא ממכרת, הרסנית ומסמאת. אבל במרחב האלים שבו היא מתקיימת מופיעים חרכים להנאה, תשוקה אדירה, נחמה ואושר. בעוד היא קוראת תיגר על טאבואים של סקס ומשפחה, עינת מישירה מבט לחוליים בעברה ובהווה המבולבל שלה: אם חולת שליטה ומדכאת, אח מנוכר, הפרעות אכילה ודמויות גבריות מסובכות.
נפשה הגועשת של עינת לא מותירה לה ברירה: עליה לדלות את שימורי האהבה ולעמוד על זהויותיה כבת, כאישה וכמאהבת. האם תצליח להימלט מהמלכודות שהחיים טמנו לה? ואולי אלו מלכודות מדומיינות, והחברה היא זו שמקבעת את האהבה ומונעת את הגשמתה?
ברומן הביכורים שלה ממשיכה ענבר אשכנזי לעסוק במוסתר ובמודחק. כמו בקובץ הסיפורים הנועז שכתבה, "בגוף הדברים", היא מפגינה כתיבה וירטואוזית שכוחה בדיוק ובישירות מצמיתים, טורדים מנוחה ומפעימים. "שימורי אהבה" הוא צעד נוסף של אשכנזי בדרכה להפוך לאחד הקולות הייחודיים של הספרות הישראלית הצעירה.

"ענבר אשכנזי היא כותבת אמיצה במיוחד. כשהתייחסתי לקובץ הסיפורים הראשון שלה "בגוף הדברים", כתבתי שלמרות שהיא אדריכלית נוף ומתכננת קונסטרוקציות של יופי ונוחות, בכתיבה היא עושה בדיוק את ההפך. וזה הרי מה שסיפור טוב צריך לעשות, לא? היא נושכת, ומכרסמת, ושורטת ועורמת יחד מצבים של אי נוחות. בכתיבה שלה יש הרבה מאוד לכלוך ואלימות ומחנק והם אנושיות כל כך – ואי הנוחות נולדת בעיקר מתוך המגע שלנו אתם, כקוראים, שאשכנזי לא מניחה לנו לשקוע מדושנים בכורסא, אלא מחייבת אותנו לחשוב, לתהות, להתעורר.
גם ברומן הראשון שלה אשכנזי לוקחת את כל מה שבטוח, ורוד, מתוק, ומזמין ומפרקת אותו בתשומת לב, עד שכל הרסיסים החדים שלו ננעצים בבשר, עד שאי אפשר יותר להתעלם מעוצמות הכאב ששוצפות מתחת, שמניעות את העלילה, את החיים – את כל מה שאנחנו אוהבים לראות כסדר התקין של הדברים, ובעצם הוא לא יותר מציפוי דק, קליל ושברירי (וידענו, ידענו, אבל לא העזנו לומר בקול רם).
אשכנזי כותבת על משפחה – ומפרקת בשקדנות של שען ותיק את כל החלקים, הטובים והרעים, של המוסד המקודש הזה. היא לא מרחמת על איש, ובעיקר לא על עצמה ככותבת, והיא לא מנסה לייצר גומחות של חמימות שבתוכן הקורא יכול להסתתר – אלה, אגב, נולדות לבד, מתוך האנושיות של דמויותיה, דמויות עמוקות, מורכבות, מעניינות, דמויות בשר ודם, שלעתים אפילו מבהיל לגלות כמה הזדהות הן מעוררות.
לא קל לקרוא את הרומן החדש של ענבר אשכנזי, אבל כמו בסיפוריה הקצרים, גם לא קל להניח לו. הקול שלה סוחף ומגרה והאסתטיקה הנוצרת במהלך המסע שלה לתוך פצעים נפשיים וגופניים – מהפנטת."

דפנה לוי מבקרת הספרות של רשת א' ועיתונאית מדור הספרים של "לאישה"

ענבר אשכנזי, ילידת תל אביב 1970, אדריכלית נוף בעלת תואר בוגר בביולוגיה מטעם אוני' ת"א ותואר מוסמך לאדריכלות נוף מטעם הטכניון בחיפה. עבדה במספר משרדי אדריכלות נוף פרטיים. מ-2005 עובדת מדינה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר בתפקיד רכזת בכירה לפרויקטים הנדסיים.
בין הפרויקטים הרבים שהייתה שותפה להם: טיילת שפך הירקון ופארק ע"ש דאהן – פארק מרכזי לקמפוס החדש של אוני' בר-אילן.
התגוררה עם משפחתה 12 שנים בראשון לציון (גיל 5-17), חזרה להתגורר בתל אביב ולאחר מכן עברה לחיפה לחמש שנים (גיל 23-28). מגיל 30 מתגוררת בנס ציונה.
מציירת ומפסלת, נשואה +2 .


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה