פקעת הצמר סבוכת הקשרים אותה נדרשה פערל להתיר, כמנהג אותם ימים, כדי להוכיח
שהיא ראויה לשידוך, מלווה את גיבורי הרומן לאורך חייהם המפותלים. מחוטי אותה פקעת
סרגה את צעיף התכלת המוביל את הקורא לחיי העיירה היהודית בפולין, ובמקביל לחיים היהודיים
בסלוניקי, על מנהגיהם וניגוניהם.
טלטוליו של הצעיף עד תחנתו האחרונה בדרום תל אביב,
הם טלטוליה של החברה היהודית משם לכאן, בשנות המלחמה ואחריה. באמצעותו מתפענחת, בסופו
של הרומן, חידת הקשר בין שתי נשים שונות ורחוקות זו מזו, פערל ורוזה, שגורל משותף
מחבר אותן זו לזו. שתי הגיבורות מייצגות ברומן עולמות תרבותיים שונים: הלדינו והאידיש.
שתי התרבויות חיות זו לצד זו, ועל אף השוני, הן דומות וקרובות.
הרומן מתרחש על רקע החיים בארץ בתחילת שנות החמישים.
הווי השכונה, דמויותיה הססגוניות, (המכולתניק, מתווך הדירות, שעיקר פעילותו ברומן
היא דווקא ב"תיווך" בין בני אדם), בעיות הקיום היומיומיות, משטר הצנע, קליטת
עליה, השילומים ומגפת שיתוק הילדים. מעל לכל אלה מרחפת טראומת השואה, והיחס לניצולי
השואה המגיעים לארץ, המעוררים רגשות מעורבים של
דאגה וסלידה, קירבה וריחוק.
הרומן מקיים, לכל אורכו, דיאלוג עם עולם ספרותי עשיר, (שירת
ימי הביניים בספרד, הפילוסופיה והמיתולוגיה היוונית, הספרות הצרפתית והספרות העברית
החדשה), תוך שהוא מתמודד עם נושאים מרכזיים בעולם היהדות, עם מנהגים וניגונים, עם תפילה, וכן עם זרמים ותנועות חדשות (תנועת החסידות, תנועת
המוסר ועוד).
דרך סיפורן של שתי נשים, שמוצאן ורקען שונים
זה מזה מרחק רב – האחת ספרדייה, מסלוניקי שביוון, והשנייה אשכנזייה, מפולין –
מפגיש אותנו הרומן עם מקצת מקורותיהן של שתיים מעדות עם ישראל בתקופת השואה ובשנים
הראשונות שלאחריה בארץ. אנו מתוודעים מצד אחד לקשיי ההיקלטות שלהם, ליחסו של
היישוב אליהם, לרצונם להסתגל לחיים החדשים בארץ, ומצד שני לדבקותם במסורת – כל עדה
ודרכה הייחודית. בנוסף, הספר מפגיש אותנו עם דמויות וטיפוסים שונים של אותם הימים,
המתוארים בכישרון רב, ואנו רואים אותם "חיים" לנגד עינינו.
אני מעיד על עצמי, כי קראתי את "בעד
החלון" בנשימה אחת, ובטוחני כי יותיר אצל כל הקורא אותו רושם עז ובל יישכח.
משה העליון, יו"ר ארגון ניצולי
מחנות השמדה,
יוצאי יוון בישראל
פרופ' שמואל רפאל, ראש המרכז לחקר הלדינו
ע"ש נעימה ויהושע סלטי,
אוניברסיטת בר-אילן
סיפור
מלא טעמים ורבדים שהקורא לא ישכח במהרה, הספר נקרא בנשימה אצורה ומממשיך ומהדהד
בראשו של הקורא. שמעתי מהורי רבות על תקופת הצנע, על ראשית שנות החמישים, ובספר
"בעד החלון" המלים לבשו צבע, ריח ומלבוש . הדמויות, חלקן זכורות לי
מילדותי, למשל המכולתניק. הספר כתוב ברגישות רבה, מומלץ בחום.
ציפי ארצי
לאה ברק, מורה ומחנכת, מרצה וסופרת. בעלת תואר ראשון בספרות עברית ותנ"ך ותואר
שני בספרות עברית, מאוניברסיטת בר-אילן. עסקה בהוראת ספרות בתיכון והדרכת סטודנטים
בהוראה. ניהלה שני בתי ספר תיכוניים של רשת אמי"ת, בתל אביב וברעננה. קיבלה
פרס חינוך ממשרד החינוך בשנת תשס"א. לאחר פרישתה (לפני כ-13 שנים) החלה
בכתיבת סיפורים קצרים לכתבי עת ספרותיים ובמתן הרצאות על ספרות עברית, בקתדרה
העירונית ברעננה. בת למשפחה דתית-לאומית שמוצאה בפולין. גדלה בשכונת שפירא
בדרום תל אביב של שנות הארבעים המאוחרות. מתגוררת ברעננה למעלה מ-30 שנה. נשואה לעמיצור,
פרופ' להנדסה כימית באוניברסיטת אריאל, אם ל-5 ילדים.
ספריה הקודמים:
אחרי שהאורחים ילכו, רומן, הוצאת
גוונים, 2011.
על שירי צבי יאיר, הוצאת משרד
החינוך, 1980.
כתובת דף הפייסבוק
של לאה ברק:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה