יום ראשון, 9 בפברואר 2014

אהבנו לאט

אהבנו לאט



מאת: תמי גיל

הוצאת ספרי צמרת

* * * * * *
(181 עמודים, 64 ₪)

באמצע החיים, בלילה של שגרה מיטיבה, הבשורה התדפקה על דלתה. בעלך נהרג בתאונת דרכים, אמרו לה, והיא קפאה על מקומה ללא ניד עפעף. ומאותו רגע היא הסתגרה בבועה. לא נתנה לאיש, כולל ילדיה, לחדור לשם.
עם סימני ההתאוששות הראשונים והטיפול בכספים ובמסמכים, דליה מתחילה להבין שנותרו בידיה רמזים על התנהלותו של בעלה בשנים האחרונות, שלא דמתה למה שהכירה. הרמזים צורבים ומאיימים על האיזון השביר, שבנתה לאט ובכאב בימי האבל. ככל שהיא נוברת בעברו, כך האידיליה והאהבה ששכנו ביניהם מתנפצות לאחר מותו. הניסיון והתבונה שצברה בחייה אינם מקלים, והמכשולים הולכים וגובהים.
החיטוט בחיי בעלה והניסיון לשחזרם הם מסע כואב אך מרתק, שדרכו היא גם נחשפת למסע חייה. רק כשהיא מתחילה להבין את חייה, ובעיקר את מה שהשתבש בהם, הכאב מרפה מצעקתו. השקט החדש אמנם לא משכיח את האובדן, אבל מרחיב את הריאות, מרווח איברים צפופים, ומאפשר לה לנשום בשלווה. בתום מסע ארוך ומטלטל, האהבה ששניהם ידעו חוזרת לשכון בזיכרונה, והכעסים מפנים מקומם לגעגועים.

תמי גיל, ילידת קיבוץ יגור (1948). עסקה שנים רבות בהוראת ספרות ולשון בבתי-ספר תיכוניים ובמכללות. עברה הסבה מקצועית והתמחתה בהידרותרפיה. בעלת תואר שני בספרות עברית מטעם אוניברסיטת תל-אביב. לאחר נישואיה עברו היא ובעלה לקיבוץ נווה-אור בעמק בית שאן, שם חיו 20 שנה. כשהיו בני 40 עברו לכוכב יאיר, ומזה שש שנים מתגוררת בהרצליה.
הייתה ספורטאית מצטיינת. שיחקה כדורסל והייתה בנבחרת השחייה של ישראל.
לתמי 5 ילדים ו-7 נכדים. לפני כתשע וחצי שנים נהרג בעלה בתאונת דרכים.
זהו הרומן השישי של תמי גיל. ספריה זכו לחוות דעת המלמדות על ייחודם.
במקביל ליציאתו לאור של ספר זה, רואה אור ספרה הדיגיטלי "יותר מידי", אף הוא בהוצאת "ספרי צמרת". בשני הרומנים עומדת אישה מול אובדן, ולא מצליחה לשקם את חייה בדרכים מקובלות. השבר כל-כך גדול שהיא נאלצת לבנות את עצמה מחדש. 

התרשמותי: "אהבנו לאט" הוא ספר המעביר חוויה עוצמתית של אובדן, ולאחריה אכזבה והתנפצות של כל מה שידעה הגיבורה על בעלה ועל אהבתה אליו. החיטוט בעברם של בני הזוג, מטלטל את הגיבורה מכאב גדול ואכזבה לצד תדהמה גדולה וכעסים המותירים בה הגילויים, ועד חזרה אל המקום הבטוח שהעניקה לה האהבה. ומשם מתחילים הגעגועים.

זה ספר קליל, שיכול להיות אמיתי.  אהבתי אותו במיוחד כי הייתה לי תחושה מרתקת שיכול להיות שהדברים יכולים להיות כפי שהם סופרו וגם יכלו להיות אחרת, ואולי בכלל לא היו הדברים מעולם – וזהו יופיו של הספר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה