יום חמישי, 30 בינואר 2014

בקווים עגולים

ספר שירים חדש: "בקווים עגולים" 

מאת נורית רביב אקסלרד



הספר "בקווים עגולים" מאת נורית רביב אקסלרד, בהוצאת הספרים "אוריון", כולל שירים המסודרים במעין ארבעה מעגלים, מן הקרוב אל הרחוק, כאשר כל אחד מאיתנו שייך לכל ארבעת המעגלים. בכל שיר יש אמירה או מסר מסוים אך ברגע שהשיר יוצא לאור, אין לכך משמעות וכל קורא לוקח את הדברים אל עולמו. משמעות שם הספר - לעבור דרך אך בתנועה מעגלית כאשר הקו מייצג את הדרך ומחבר בין נקודה לנקודה. התנועה אינה ממוקדת מטרה אלא ממוקדת דרך, כל נקודת סיום היא גם פתיחה של מעגל חדש. בספר משולבים צילומים אשר צולמו על ידי בן זוגה, ישראל, צלם חובב, המלווה מקרוב את תהליך יצירתה. צילום התמונות ובחירתן נעשו באופן טבעי, בתהליך משותף, פרי קרבה וחברות.

נורית מהלכת מעל הדפים באינספור שאלות, חגה במעגלים ומזמינה את הקורא להצטרף למסע בעולמה הפנימי, מן הקרוב אל הרחוק: במילותיי– המשוררת עם עצמה, עם הכתיבה, עם מסע החיים שלה; לביני שלי – מערכות יחסים אינטימיות (אהבה, תשוקה, אכזבה, כאב, פרידה ועוד); לנשים – כתיבה מנקודת מבט נשית, לנשים צעירות, לנשים זקנות, לנשים ללא גיל; לעולם –המעגל הרחב ביותר, בו נגלית נקודת המבט של המשוררת על העולם, מסרים ותהיות ברמה הפילוסופית, תאולוגית, מוסרית ועוד (עולמה של ילדה, נערה ואישה, עולם של פיוס ואמונה).

נורית רביב אקסלרד, (49) אם ל-3, תושבת מודיעין, עובדת סוציאלית ובעלת תואר שני בגרונטולוגיה. בשנים האחרונות עוסקת בתחום הגיל השלישי. במסגרת עבודתה, היא נפגשת עם החלק האחרון והכואב של החיים – הזקנה, ולדבריה "דווקא ממנו אני שואבת כוח לחיות את חיי באופן משמעותי ומלא. עבודתי אינה מניחה לי לשקוע בשגרת החיים ומזכירה לי שאנחנו כאן אורחים לרגע ושעלינו לעשות את הטוב ביותר שלנו עוד היום ושום תירוץ או דחייה לא מתקבלים.

את ההשראה לספר אני שואבת בעיקר מן החיים, רגעים קטנים שיכולים לחלוף בהבזק של רגע, יש בי את הדחף לצוד אותם ולתעד וזוהי בעצם השירה שלי. תמונות שנגלות לעיני לרגע קט ומבקשות ממני לצלם, הלכי רוח של עצמי, חלומות שאני חולמת בלילה ובהקיץ.  

בשנים האחרונות אני במסע של חיפוש אחר השורשים, מסע אשר הוביל אותי ללמוד קבלה, יהדות ולהתעניין בתורות רוחניות נוספות כדוגמת הבודהיזם. אין לאן לברוח וכאשר אדם מתחיל לשאול שאלות הוא תמיד יגיע בסופו של דבר למקורות, הזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי. בנוסף יש מערכות יחסים שאדם צובר ככל שעוברות השנים, חלקן מורכבות, עם אנשים משמעותיים שגם הן מובילות לחפש, לשאול, לנסות לענות או לפחות להעיז לנסח את השאלות. תמיד יש לידי פנקס לעזרה ראשונה ואני זורקת את המראות על הדף ובהמשך כשיש לי זמן, מעבדת אותם לשירים".

בקווים עגולים מאת נורית רביב אקסלרד הוצאת "אוריון", 83 עמודים, מחיר לצרכן 53 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב סחרוב 19, קניון ערי החוף, ראשון לציון ובאתר ההוצאה www.orion-books.co.il


מתוך הספר - משיריה של נורית רביב אקסלרד:




חָכְמָה רוֹצָה לְהִכָּתֵב

עֵינַיִם טוֹבוֹת, חֲכָמוֹת,
נִכְנָעוֹּת לְעַפְעַפַּיִם שְׁמוּטִים.
גַּבּוֹת פְּרוּעוֹת
שֶׁנִּזְרְקָה בָּהֶן שֵׂבָה.
מְנִיפַת קְמָטִים נִפְרֶשֶׂת
מִקְצֵה הָעַיִן,
מְלַטֶּפֶת שֵׂעָר מַלְבִּין.
שְׂפָתַיִם נִבְלָעוֹת אֶל שִׁנַּיִם,
מְנַסּוֹת לִינֹק חַיִּים.
צַוְּארוֹן חֻלְצָה
עוֹמַס אֶת הַתְּבוּנָה.
עֵט מְנַסֶּה לְהֵאָחֵז,
נִשְׁמֶטֶת אֶל רִצְפָּה.
חָכְמָה רוֹצָה לְהִכָּתֵב,
יָד מִתְקַשָּׁה.

וַאֲנִי מַקְשִׁיבָה לְךָ,
רוֹשֶׁמֶת אוֹתְךָ בִּמְקוֹמְךְ,
רוֹאֶה אֶת סתווך בְּחַלּוֹן.
עָלִים צְהֻבִּים נוֹשְׁרִים
בַּתְּמוּנָה שֶׁעַל הַקִּיר.





אִישׁ בִּמְעִיל וְאִשָּׁה עֵירֻמָּה

אִישׁ, בִּמְעִיל אָרֹךְ וְכֵהֶה,
מְחַבֵּק, אִשָּׁה עֵירֻמָּה.
הִיא, אֶת לִבָּהּ בְּכַפּוֹ מְנִיחָה,
הוּא, נוֹתָר בְּמִבְצָרוֹ.
גּוּפָהּ הָעֵירֹם, זוֹעֵק אֵלָיו,
הוּא, מְלַטֵּף וּמַרְגִּיעַ,
אַךְ לֹא פּוֹשֵׁט מְעִילוֹ,
וְלֹא מוֹרִיד אֶת כּוֹבָעוֹ
וּמִזְוַדְתּוֹ, עוֹד בִּמְקוֹמָהּ.

רֵיחַ מַאֲפֶה

הַשֶּׁקֶט הַמְּבֹרָךְ
צוֹבֵעַ אוֹתִי בְּטוּרְקִיז בָּהִיר.
לְרֶגַע נָעִים לִי.
טוּרְקִיז הוֹפֵךְ בֹּהַק
וְחוּם מִתְפַּשֵּׁט בְּגוּפִי.

הַשֶּׁקֶט הַמְּבֹרָךְ
צוֹבֵעַ אוֹתִי בְּטוּרְקִיז בָּהִיר.
אָהַבְתִּי אֵלֶיךָ גּוֹאָה,
וְאַהֲבָתְךָ אֵלַי זוֹרֶקֶת בִּי כְּתָמִים כְּתֻמִּים.
שָׂדֶה פּוֹרֵחַ וְשׁוֹפֵעַ אֲנִי הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת.

הַשֶּׁקֶט הַמְּבֹרָךְ 
תּוֹפֵחַ בִּי כְּכִכַּר לֶחֶם טָרִי,
וְהָרֵיחַ הַבֵּיתִי עוֹטֵף אֶת כֻּלִּי.
טוּרְקִיז מְנֻקָּד בְּאַהֲבָה כְּתֻמָּה,
עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה,
רֵיחַ מַאֲפֶה.

נֶפֶשׁ תְּאוֹמָה

פָּנִים אֶל פָּנִים,
חִיּוּךְ מַשְׁלִים חִיּוּךְ,
קִמּוּר בְּתוֹךְ קִעוּר,
לְלֹא מִרְוָחִים,
כְּאִלּוּ לְרַחֵם אָנוּ חוֹזְרִים –
כְּזוּג תְּאוֹמִים.
כִּמְעַט קָשֶׁה לְהַאֲמִין
שֶׁמָּחָר בַּבֹּקֶר נָקוּם,
וְנִצְעַד אֶל הָעוֹלָם
כִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים נִפְרָדִים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה