יום רביעי, 27 במרץ 2013

שם של התחלה


ספר חדש
שם של התחלה

מאת אופיר עוז

פרדס הוצאה לאור

***

(215 עמודים,  מחיר: 70 ₪)


 "ביום השלישי למלחמה נחת בבאר- שבע הטיל הראשון. אנשים הצטיידו במרחבים מוגנים, במבזקי השעה, בדריכות חדשה. רק אני הרגשתי זרה לכל ההתרחשות הזאת. ידעתי שאין שום סיכוי שייפול עלי טיל; שזה בערך כמו הסיכוי לזכות בלוטו, אבל כמו כל המכורים, לא הפסקתי לקוות." 


"שם של התחלה" הוא רומן בסיפורים. שלושה עשר סיפורים קצרים, לכאורה נפרדים זה מזה, עוקבים אחר דמותה האמיצה והפגיעה של סילביה לאורך שלושה עשורים, חמש מדינות ושתי אהבות שכובשות אותה בזו אחר זו.



"שם של התחלה" היא יצירה רגישה, מכאיבה ומנחמת, ולפרקים הופכת קרביים. הסיפור הפותח את הרומן זכה בתחרות הסיפור הקצר של עכבר העיר וסטימצקי, ופורסם בגיליון הראשון של כתב העת "גרילה תרבות".



"קובץ הסיפורים   "שם של התחלה  " הולך ומתלכד לרומן פיקרסקי המשליך דמויותיו למבוכים ללא מוצא שמתוכם הן מצליחות להימלט, על אף הכל, באומץ מעורר השתאות."


ד"ר סיגל נאור פרלמן, מבקרת ספרות 


"הספר כתוב בשפה קצבית, פשוטה ונוקבת. סילביה מקסימה, נוגעת ללב, דמות בלתי שגרתית, מיוחדת במינה."


מיכל חרותי, עורכת ספרות מקור ("מודן") 


אופיר כותב את הבלוג "לשבור את המגירה" בו הוא מסייע לכותבים להוציא יצירתם לאור, משלב הכתיבה, העריכה, ועד המשלוח להוצאת הספרים, החתימה על החוזה והשיווק.

הבלוג מהווה מקום מפגש שוקק של יוצרים וכותבים (יותר מ-11,000 גולשים שונים ביקרו בו במהלך השנתיים האחרונות.), וזוכה למאות תגובות אוהדות ומכתבי תודה. במהלך השנה ניהל אופיר תכתובת מול שרת התרבות והספורט, לימור לבנת, וקידם הצעה להבטחת תמלוגים מינימליים לסופר עבור מכירת עותק מספרו – החוליה החסרה בחוק הסופרים המתגבש.


אופיר מפרסם מאמרים וסיפורים קצרים בכתב העת "גרילה תרבות" ובאתרים "כלכליסט", חורים ברשת, ויקום תרבות.


ספרו הראשון "אני הורגת אותך" זכה להתעניינות גבוהה והיה לרב המכר הגדול ביותר של חברת "סלפר" ששיווקה בשנת 2010 ספרים בסלולרי.


בשנת 1983 בהיותו בן 6, כתב את הספר הראשון שלו באותיות דפוס על מחברת 40 דף, אבל זה כבר סיפור אחר...









שיר השירים שלי – געגועים


שיר השירים שלי – געגועים

מאת: עפרה נחמד

הוצאת כרמל
*****
(48 עמודים, 54 ₪)



אם שיר הוא געגוע, שיר השירים הוא געגועי געגועים...

בימים אלה רואה אור בהוצאת "כרמל" ספר שיריה הראשון של עפרה נחמד, עיתונאית, כותבת ומאמנת.

"שיר השירים המיוחס לשלמה המלך. הוא עמוד תווך בספר הז...ה של עופרה ולא במקרה קבע את שם הספר. שירת שלמה שזורה היטב, ומעובדת לצורכי האמירה השירית של עופרה, בחן של ידיעה ותבונה. ויש לא מעט אזכורים ורמזים מקראיים המשרתים היטב את אמירתה השירית. ומעניקים לה נופך קדומים. ככלל ספר זה הוא ספר אהבה וספר של הלב. ולא נעדר מקומם של הפז והזהב. ומה אנו דורשים מספר בן 48 עמודים. אם לא להיות "מכרה זהב" של לשון ושפה, של התכוונות כנה ואמיתית לנאמר בו.
מה מלבד הערגה וההפלגה למרחקים. כפי שהיא כותבת  בשיר האחרון "רק אתך" לשמואל אהובי ואביר מסעותיי.  זה אתה. // זה אתה שקראת לי לבוא // למלכות גיזת הזהב הגנוזה // לחפש את זהוב השושן של לבי // ... ואני מדלג רק כדי להשאיר לכם תשוקה לקרוא את השיר בשלמותו מתוך הספר ... זה אתה שאתך אפליג למרחק, // אצבור מלים מעל עננים ובתוכם. // אתך מהמורות לעתים הן בית בשיר... // וגם אם לא נגלה את זהוב השושן // לעולם נערוג ליופייה של הדרך // נשתוקק לקסמי טלטוליה. .. ויש בשיר עוד אבל אני רוצה שתקראו את הספר. ותחושו את קסמיו מקרוב . ותיטלטלו עם הגעגועים אל גיזת הזהב של השירה. שירת   עפרה נחמד."
פרץ-דרור בנאי, משורר


"שירי געגועים צובטי לב, עזי מבע ויופי... מחרוזת פנינים עברית משיר השירים, התנ"ך והמקורות שלובים רובד רובד בעברית של ימינו. שירי אהבה בוגרים, טעונים אסוציאציות מסעירות ומעודכנות וגעגועים שאינם מרפים. שירים שתענוג לקרוא אותם ולהרהר בהם ולשוב אליהם."                                                                                אלי עמיר, סופר



דְּקִירַת הַשּׁושַׁנָּה. קַעֲקוּעַ

גַּם אִם תַּעֲזֹב אֶלֶף אַהֲבוֹת
תִּסְתֹּם בְּאֵר זִכְרוֹנוֹת,
תִּטּשׁ
תָּסִיר
תְּנַעֵר
תִּפְשֹׁט
תְּנַתֵּק
תִּזְרֹק
תִּמְחַק
תַּכְחִיד
תְּאַבֵּד
תִּקְרַע
תַּשְׁמִיד
תֶּחְדַּל
בְּלֶכְתְּ
נִשְׁבְּעָה לִי אֵלַת הַמַּזָּל

לָעַד תִּצָּרֵב בְּלִבְּ

דְּקִירָה שֶׁל מַחַט אַחַת
קַעֲקוּעַ
זִכָּרוֹן שֶׁל גַּעֲגוּעַ


"הספר יפה תואר. המילים מלטפות ודוקרות, עוטפות ומטלטלות, מרחפות ונשאפות כבושם נדיר במסע המרתק אל הנשמה שלך. קראתי והתרגשתי עד מאוד."
יואב גינאי מנהל חטיבת התכניות בערוץ 1,
משורר ופזמונאי


"שירה אינטלגנטית מאד, אינטלקטואלית מאד, עשירה וחכמה."
"האומץ להתכתב עם שלמה המלך, כשלעצמו רעיון נהדר. מה גם שאהבתי את שרשור השירים והטיפול הנבון בחומרי הלשון הגבוהה והעתיקה."
"תודה לך על אבני חן הללו"  "ספר יפהפה".
 דודו ברק, משורר ופזמונאי


עפרה נחמד עיתונאית, עורכת ומגישה יומנים ותכניות ברשת ב' של קול ישראל. שימשה שנים רבות ככתבת הבריאות של רשת ב' ובשנים האחרונות עורכת ומגישה את התוכנית "לבריאות". עורכת ומגישה בשנה האחרונה גם את התוכנית "במחשבה חיובית" על העצמה והתפתחות אישית. כמו כן כותבת ומשדרת מדי מוצאי שבת "פרשנות לפרשת השבוע – אימונית", מה אפשר ללמוד ולקחת לחיינו מפרשת השבוע (ספר מלקט הפרשות ייצא לאור בשנה הקרובה).
ילידת 1950 ירושלים, גדלה במושב בית זית (ליד ירושלים) בוגרת החוג ללשון וספרות עברית באוני' העברית בירושלים. בשנים האחרונות עשתה מסע רוחני  למדה אימון קאוצ'ינג ,קבלה ותורת הסוד וכן קורסים בהעצמה וסדנאות רוחניות .
את התיכון סיימה במחזור הראשון של מדרשת שדה בוקר. שירתה בגרעין הנח"ל "אל מול אדום" של בני המושבים שהקימו את היאחזות הנח"ל ארגמן בבקעת הירדן.
נשואה לשמואל שמש ולהם ילד אחד.
בעלת בלוג ורישומים רבים בפייסבוק  http://www.facebook.com/ofra.nehmad:

התרשמותי: ספר שירים עם ניחוח של פעם. השפה העשירה, הגבוהה, לצד הגשה עכשווית. ספר מרגש ומהנה מאד.
ציפי ארצי

יום שבת, 23 במרץ 2013

קוראים תמונה


איך לקרוא תמונה?


ספר אומנות חדש: קוראים תמונה - התבוננות מודרכת ביצירות ובנושאים באמנות מאת רפאל סוסלר



קוראים תמונה - התבוננות מודרכת ביצירות ובנושאים באמנות מאת רפאל סוסלר, מביא דרכים להתבוננות בתמונה ומרכיביה, לתנועות באמנות, לזרמים השונים, לאמנים וכוונותיהם, לפרשנויות ולניתוחי היצירות. ההנאה מהנגלה ומהסמוי בתמונות יביאו להתעניינות מעמיקה יותר ולדעת לקרוא תמונה וציור. הספר עוסק בתיאור, בניתוח ובהצגת התפתחות הנושאים שבהם עסקו האמנים בעבר ובעוסקים גם היום. הנושאים אליהם מתייחס הספר הם הנושא הדתי, המיתולוגי, התפתחות הציור ההיסטורי, התפתחות ציור הדיוקן והתפתחות ציור הנוף. באמצעות 107 תמונות צבע של אמנים, בעיקר מאסטרים דגולים ושל ציירים ידועים פחות, מוצגים קודים אוניברסליים, השקפות, תכנים, הסברים, מסרים, ערכים גלויים ואו סמויים, שיאפשרו לקורא ניתוח אישי של יצירות מתקופת הרנסנס ועד מחצית המאה ה- 20.

רפאל סוסלר (75), תושב רמת השרון, בנקאי לשעבר, בעל תואר שני בתולדות האמנות (בהצטיינות) ותואר ראשון בתחום מדעי החברה והרוח, מספר, כי לאחר בדיקה מעמיקה שערך, הגיע למסקנה שלא הוצאו לאור ספרים העוסקים בניתוח היצירות דרך הצגת הנושאים. לעומת זאת, קיימים מגוון רחב של ספרים העוסקים בתיאור ובניתוח של כל אחד מהתקופות והסגנונות וקיימת התייחסות רבה לאמנים הבולטים של אותן התקופות.

רפאל סוסלר מספר, כי "האמנות הוויזואלית הינה שפה המבקשת לבטא את ההוויה האנושית. היא ממחישה זאת באמצעות מרכיביה – קו, צבע, מִרקם, נפח, עומק וקומפוזיציה. כאשר אנו מתבוננים ביצירת אמנות, אנו מגייסים – לא תמיד בצורה מודעת – מידע רב שנאגר במוחנו. לאחר נקודת מוצא זו אנו מתרכזים בגילוי פרטים ובפענוחם. בשלב זה של תהליך ההתבוננות אנו מצליחים לקבל הערכה ראשונית של היצירה. להתרשמות ראשונית זאת יש להוסיף את הבּזק של האימפקט האסתטי בהתאם לטעם האישי שכל אחד מאתנו פיתח. החינוך האסתטי משתנה או מתפתח בהתאם ללמידה, לידע, להתנסויות ולדרגות ההתעניינות של כל אדם – תובנות הבונות את ההעדפה האישית של יצירות אמנות מסוימות על פני אחרות. ככל שיעמוד לרשותנו מידע רב יותר, נהיה מצוידים יותר באלמנטים מגֻוונים בעת התבוננות בתמונה, בפסל או בכל יצירת אמנות שהיא.

לרוב, ההתבוננות ביצירה היא פעולה של צירופי מוסכמות הרווחות בתקופה שבה חי הצופה ובציפיות שיש לו לגבי היצירה עצמה. לא בהכרח המניע הוא הבנה או גילוי של הלכי-הרוח והציפיות שרווחו בזמן שהיצירה נוצרה. כלומר, אנו בוחנים ומסיקים מסקנות בהתאם למטעננו התרבותי, מבלי לערוך בחינה מעמיקה יותר. המחבר מבקש להסב את תשומת לבם של הקוראים לעובדה הבאה: כאשר אנו מתבססים על הידע האישי בלבד, אנו מוותרים בין היתר – לעיתים לא במודע – על הבנת הרקע התרבותי-היסטורי של התקופה שבה נוצרה היצירה, כמו גם על השקפות האמן ועל התפיסות והמניעים של מזמין היצירה.
סוסלר מבקש להקנות בתמציתיות יסודות רעיוניים באמנות הוויזואלית, אשר יאפשרו לקורא  לערוך ניתוח אישי של תמונה באופן שלתפיסתו הראשונית יתווספו נתונים שיעזרו לו להרחיב את היכולת להבנת היצירות ול"קריאתן". התמונות שאליהן הוא מתייחס מהוות חלק קטן מהמורשת התרבותית באמנות של ארצות מערב אירופה - מתקופת הרנסנס ועד מחצית המאה העשרים".
קוראים תמונה –התבוננות מודרכת ביצירות ובנושאים באמנות מאת רפאל סוסלר, הוצ' עצמית, 238 עמ' בהם 107 תמונות צבע, מחיר 98 ש"ח, להשגה בחנויות הספרים או לרכישה ישירות מהמחבר rsussler@gmail.com

סלע המחלקות


סלע המחלקות מאת אבנר שיריזלי: מסע האדם אל עצמו


סלע המחלקות מאת אבנר שיריזלי, בהוצאת הספרים "גלים", הוא רומן המגולל את סיפורם של ארבעה נוסעים שאורחות חייהם מסיעים אותם בעל כרחם במסע פתלתול אל עצמם: יואב בן צרויה, שר צבא דוד, דוד מלך ישראל, בת שבע, רעייתו, ונתן הנביא. דרכיהם נפתלות, אורחות חייהם ממריאים לשיאים גבוהים ונוחתים לתהומות עמוקים. מסלוליהם מצטלבים ונפרדים חליפות, פעמים ברוך ועדנה, ופעמים במסלולי התרסקות. במהלך המסע עובר כל נוסע, תמורות ומטמורפוזות, פיזיות ורוחניות, המציגות אותו בעיני עצמו  כפי שלא היה מאמין כלל שיתכן שיהיה כזה, אלמלי יצא למסע. 

הרומן סלע המחלקות מתייחס לאירועי הסיפור המקראי, כאל הוויה אמיתית אך מאיר אותם ומשקיף עליהם מנקודות ראות שונות מאלו של העורך המקראי, כפי שהם עולים בעיניהם, ברוחם ובתודעתם של גיבורי הרומן, בהתאם לאופיים כפי שניתן להבין ולהסיק מן המקרא עצמו. זאת, מבלי לפגום באהבה והכבוד שהמחבר רוחש לתוכן המקראי. דרך מסע זה עולה וצף פשר חדש ושונה לאירועים. נחשפות תובנות חדשות, שמעתיקות את הרומן מעל לזמנו ומעבר לגבולותיו. כל זאת,  בעוד הפשט והדרש של המקרא משמשים אותו כיסוד איתן. הרומן, כיד הדמיון, וברוחו, משלים ונוסך תוכן משלו לחללים שהעורך המקראי בחר שלא לחדור לתוכם.

המקרא, הוא המקור היחידי והבלעדי לאירועי תקופתם של הגיבורים, ואין להם סימוכין מאוששים, היסטוריים, ארכיאולוגיים, או חיזוקים מכתבים וספריות של עמי התקופה האחרים. העורך המקראי מגיש את סיפורו דרך פריזמה צרה מאד המייצגת את השקפתו, האתנית והאמונית. על סמך דברים אלה ניתן להעלות כהשערה, שכל הסיפור המקראי הינו אלגוריה יותר מאשר אמת היסטורית.

גיבור הרומן, יואב בן צרויה, שר צבא עשוי ללא חת, אסטרטג וטקטיקן מזהיר, ובו בזמן אינטלקטואל, האיש שהחרב ונוצת הסופר מתחלפות בידיו ללא הרף. איש רוח והגות, ניחן במח חריף ואנליטי שבאמצעותו מעל ולמרות המלוכה, מטביע את חותמו על כל ההתרחשויות בעלות המשמעות של תקופתו. הוא מתגלה כפוליטיקאי מבריק הקורא את ההתרחשויות בעודן באיבן, ומכין את הכלים לקדמן. חודר כפסיכולוג אמון לנבכי נשמתם של עמיתיו, פיקודיו ומתנגדיו, דולה מהם את המיטב, ומשפיע על תגובותיהם ומעשיהם. בכוח הגותו, שוחט פרות קדושות, ומגדל חדשות תחתן, בידיעה ברורה שהוא מקדים בהרבה את זמנו, ובתקווה שאי שם בחלוף העיתים, תהינה להן עדנה.

המחבר מסרב למסגר את הספר תחת כותרת "רומן היסטורי". הוא איננו פרי מחקר היסטורי ואיננו מתיימר לייצג אמת היסטורית וכמובן גם לא פרשנות למקרא. האמת היחידה המחייבת אותו היא זו הפנימית של עצמו.

אבנר שיריזלי (69), תושב מעלה אדומים, הינו מנתח מערכות בעל רקע אקדמי מגוון במדעי החברה. עסק בניתוח פעילות ארגונית ועסקית של ארגונים מגוונים. בצד פעילותו המקצועית עוסק בעשייה ענפה בתחומי האמנויות והרוח: אמנות פלסטית, ציור ופיסול, מוזיקה, שירה וכתיבה. "המקרא מאז ומתמיד הילך עלי קסם. דווקא כקורא חילוני, נטול אמונה דתית, ככל שאני מרבה לעיין בו, אני מוצא בו תובנות אוניברסאליות הכלואות בתוך הכתוב ומבקשות להשתחרר מכבלי העורך המקראי השבוי בידי מסורות וטרמינולוגיות דתיות ופולחניות בנות זמנו,  ולהתפרץ למרחב הקוסמי הפתוח. דמותו המקראית של יואב בן צרויה ריתקה אותי מאז ומתמיד. רבות תהיתי, על אף שהמקרא מייחס לו כושר ארגוני וצבאי יוצא מגדר הרגיל, הוא תמיד מופיע כשר צבא דוד אך נעדר מרשימת גיבוריו, ואז גמלה ההבנה בליבי שהמקרא, על אף שלא מציין זאת במפורש, כנראה מפני כבוד דוד, מבדל את מכלול כישוריו מכישורי גיבור גרידא. יתכן וגם המקרא מייחס למלך ולשר צבאו שותפות ולא יחסי היררכיה".

"ירושלים התכרבלה בחיק הלילה, שעריה ננעלו ומן הרחובות כלתה רגל. לא רחש. לא ניד. דממה. לאורן הרוטט של אבוקות המאור שט לו צל על פני מרצפות הרחוב. בשל החשיכה לא ניתן היה לנתק מן הצל את מטילו, ושניהם יחדיו נידמו לעוף אגדי ענק, שאברותיו הפרושות למחצה תלויות לו מעל גבו והוא מתקדם בקרטועים ודילוגים כרָחָם המבקש להתנתק מן הארץ ולהמריא, אך כובד משקלו שב ומטיחו ארצה. היה זה נתן ששב מארמון המלך אל ביתו, כרסו מלאה אך לבו כבד עליו ביודעו שהנה עוד רגע קט יפגוש בפניה החמוצות של רעייתו וייאלץ לגמוע שוב את כוס נרגנותה. בעצב חשב על המיטה הקרה שתהא מנת חלקו. "ניחא", ניחם את עצמו, לפחות דבר קר אחד שיפיג את יקוד היום ואת היין שעדיין רותח בדמו" (מתוך הספר).
סלע המחלקות מאת אבנר שיריזלי, גלים הוצאת ספרים אחרת, 429 עמ', מחיר לצרכן 92 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, ובאתר ההוצאה www.galimol.com



יום שישי, 15 במרץ 2013

קזוארינות מתות זקופות


קזוארינות מתות זקופות

מאת: רמי בר-אדון

הוצאת רימונים

*****

(304 עמודים, מחיר: 88 ₪)


קזוארינות מתות זקופות הוא השלישי בטרילוגיה שכתב רמי בר-אדון ושלא בדומה לקודמיו, עוסק בטראומת מלחמת יום הכיפורים שנחרטה בנפשם של בני הדור שהתגייס בדיוק כשפרצה המלחמה הנוראה ההיא. הספר נעדר פאתוס הרואי ודווקא בשל כך נושם את ארץ ישראל הישנה, הערכית, הציונית, שאינה מטילה ספקות בדרך. הספר אינו מתחמק מרגעים עצובים, רגעי שכול ומוות, והם המזכים אותו בתואר טרגי-קומי ואף גרוטסקי. הכתיבה מצטיינת ביכולת לנתץ את המחיצה בין שני הקצוות הללו ולמהול אותם זה בזה. רמי בר-אדון מצליח היטב בתמהיל לא פשוט זה.

■ ■ ■

ערב אחד חזרתי הביתה מספריית "יד לבנים", כשאחד הספרים מהארבעה שלקחתי, נקרא  בסנדלים על גשר הירקון,  ספר שלא שמעתי עליו ולא על רמי בר-אדון, מחברו, מעולם. התחלתי דווקא עם הספר הלא-מוכר לי וקירות הדירה החלו לרעוד משאגות הצחוק שבקעו מפי. מה שכבש את לבי, היה הסגנון הנערי, סיפורי העלילה המשעשעים המלמדים על תל-אביב של אז, ותיאור גיבורי הספר וגודל הציצים של כל נערה המופיעה בו. בהמשך, הגעתי גם אל קזוארינות מתות זקופות. ההתלהבות הראשונית לא פגה למרות שכאן, רוח השובבות היא יותר מאופקת ואת מקומה תופסים סיפורי מלחמה, שבסופם  אתה מוצא את עצמך מתקנח בדמעה החומקת מהעין בלי רשות. 
          פוצ'ו, מחברם של "חבורה שכזאת", "המורה הדגול שמילקיהו",
"איה הג'ינג'ית" ועוד.)


קזוארינות מתות זקופות הוא השלישי בטרילוגיה שכתב רמי בר-אדון.
קדמו לו מרפסת מול הים בהוצאת "אסטרולוג"/ידיעות אחרונות, ובסנדלים על גשר הירקון שיצא לאור בהוצאת "רימונים" (2011).


רמי בר-אדון (63) יליד העיר תל-אביב, נשוי, סב לשבעה נכדים והבעלים של רשת חנויות "פלפל" לבגדי ים וחוף. ילדותו עברה עליו בצפון הישן הנושק לנמל תל-אביב. דור רביעי לשבט בר-אדון הירושלמי (שבט ענף וססגוני) ובן שלישי להוריו אותם הוא מנציח בסיפוריו, בעיקר את שפתה הצבעונית והמיוחדת של אמו. למד בבית הספר "דוגמא" ועבר "חניכה" בצריף של אביגדור. יחד עם  דמויות נוספות שמילאו את עולם ילדותו עבר בהצלחה את הבחינות שהקנו לו "תואר בוגר" בתחומים רבים: בוגר גן העצמאות מחזור ל"א, בוגר הירקון, בוגר בהצטיינות יתירה של חוף שרתון-מציצים, בוגר קולנוע תמר הצגות יומיות ומאוחר יותר בוגר תנועת הצופים (שבט "החורש") והנח"ל.
לאחר שירות צבאי קרבי ושהות בקיבוץ "מגל", חזר לעיר הגדולה והחל לעסוק בתחום האופנה – בעיקר בבגדי ים. נחשב כיום לאחד מבכירי המנהלים בארץ בתחום זה. הקים את המותג "טורקיז", יזם, הקים ובעלים של המותגים Marilyn Monroe ו- See You וכאמור הבעלים של רשת חנויות "פלפל" לבגדי ים וחוף.
בשנים האחרונות מקדיש את מרבית זמנו לכתיבה המבוססת בעיקר על זיכרונות ילדותו ונעוריו.

יום חמישי, 14 במרץ 2013

לא מתקרבת לתחנה המרכזית - ספר שירה



נילי דגן
לא מתקרבת לתחנה המרכזית
שירים
אבן חושן


* * * * * *  
(64 עמודים, 74 ₪)

לא מתקרבת לתחנה המרכזית הוא ספר שירים חדש מאת נילי דגן  בהוצאת אבן חושן, 2013.
כותרתו המעורבת – לא מתקרבת / אך גם לא מתרחקת – מעיד על אופיו המעורב של הספר המהלך בין רשויות:
רשות הרבים ("עיר האהלים נדדה דרומה") שלא נעדר ממנה הד לאירועי הזמנים האחרונים. רשות היחיד ("הבלתי נמנע לא יקרה בקרוב") שעניינה מחלה, משפחה, אהבה. ושירים מרשות אחרת ("סן וינצ'נזו") רשמי מסע ופנטזיה.
באופן לא לגמרי מקרי, נמצא בשער הראשון גם שיר שכותרתו 'יש עתיד' שנולד זמן רב לפני הבחירות האחרונות, לפני כשנה, אך קלט כנראה את מה שכבר ריחף באוויר.

יש עתיד
כָּל הַסִּימָנִים מַרְאִים שֶׁהֵקִיץ הַקֵּץ.
הָעוֹלָם סוֹפָנִי
וְעוֹלָם חָדָשׁ נוֹלַד
לָבוּשׁ בְּגִ'ינְס וְחֻלְצַת טִי מֻדְפֶּסֶת
כָּתוּב עָלֶיהָ: 'יֵשׁ עָתִיד'.


הַבַּיִת הֶחָדָשׁ, הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק שֶׁל הַשָּׁכֵן,
הַמִּשְׁפָּחָה הַחֲדָשָׁה
הַמְּצַפָּה לְךָ.

חַיִּים גְּנוּבִים
שֶׁהָיוּ שַׁיָּכִים פַּעַם לְמִישֶׁהוּ אַחֵר.

"בספר שיריה השלישי לא מתקרבת לתחנה המרכזית מאתרת דגן את הסדקים שבקיום, רגעים שבירים בחיים, נראים ושאינם נראים, אלה החולפים כהרף עין ואלה העתידים להשאיר בקיעים. כל זאת בלשון משוחררת בלתי כבולה, בהומור ובאירוניה דקה". (עמוס לויתן)
"אין ספק שלמחברת יש כאן יכולת שירית הבוראת תמונות שיר יפות, מטאפורות מרשימות והתנסחות, שתורמות לשיריה את מרחב הבשלות ומרחיבות את החוויה העולה מהם" (אשר רייך)
קדמו לו הספרים: מאחורי המלחמה רואים את הים (2010) , בכל אדם יש ארבעה בנים (2008) בהוצאת אבן חושן.

השיר שעל שמו קרוי הספר לא מתקרבת לתחנה המרכזית מעיד על גישתה המורכבת של הכותבת לבעיית הזרים. מצד אחד הזר חסר הפנים, השרוי בצל, מאיים כביכול על קיומנו, מצד שני כאשר פניו נחשפות מתוך מגע קרוב עמו, הן מתגלות בכל אנושיותן, ואף מעוררות רגש עמוק של קרבה והזדהות.

לא מתקרבת לתחנה המרכזית

לֹא מִתְקָרֶבֶת לַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית.
כֻּלָּם הוֹלְכִים וְשָׁבִים
שָׁבִים וְהוֹלְכִים.
אֵין לָדַעַת לְאָן לָלֶכֶת.

הַשְּׁלָטִים בְּשָׂפָה אַפְרִיקָאִית
מוּסִיקָה מֵהַיַּבֶּשֶׁת הַשְּׁחֹרָה מְנַשֶּׁבֶת בֵּין
בָּתֵּי הַקָּפֶה וּמִתְעַרְבֶּבֶת בְּקֶצֶף הַבִּירָה.
בְּבֵית הָאָבוֹת מַאֲכִיל כִּידָן מֵאֶרִיתְרֵאָה                                                         
אֶת אַבָּא.
עֵינָיו הַחַמּוֹת נוֹסְכוֹת רוּם זָהוּב עַל יְמֵי הַדֶּמֶנְזְיָה.
מְפַטֵּם אֶת מִקְטֶרֶת הָעֵץ בְּ"קֶפְּטֶן בְּלֶק"
וּמַגִּישׁ לוֹ לִמְצִיצָה.

אַבָּא נִשְׁעָן עַל כְּתֵפוֹ בְּבִטְחָה
פּוֹסֵעַ בְּצַעֲדֵי הֲלִיכוֹן אֶל מִרְפֶּסֶת הָעִשּׁוּן
נוֹשֵׁף אֶל הַשֶּׁמֶשׁ.
   
אֶתְמוֹל נֶעֱלַם שׁוּב.
אֵין לָדַעַת אִם יָשׁוּב.
אַבָּא מְדַדֶּה מֵהַחֶדֶר לַמִּרְפֶּסֶת
מֵהַמִּרְפֶּסֶת לַחֶדֶר
כְּמוֹ צִפּוֹר הָעוֹמֶדֶת עַל עֵץ בְּרוּחַ חֲזָקָה
מְנִיעָה רֹאשָׁהּ מַעְלָה וּמַטָּה.

כֻּלָּם הוֹלְכִים וְשָׁבִים
שָׁבִים וְהוֹלְכִים.
אֵין לָדַעַת לְאָן לָלֶכֶת.

על נילי דגן

נילי דגן (1953) משוררת ישראלית ויזמת פרויקטים לשירה, המשתפת פעולה עם יוצרים, משוררים, מוזיקאים, שחקנים, צלמים ואמנים פלסטיים.
בשנת 2012 הקימה דגן את האתר של נילי דגן המוקדש לשירה ישראלית עכשווית במסגרתו יזמה את סופ"ש שירה, במת שירה מרכזית באתר, המהווה אנתולוגיה רחבה, מקיפה ומגוונת לשירתם של משוררים צעירים וותיקים כאחד.
עם קרוב לשישים אלף כניסות, נכון לתחילת 2013, הפך האתר למקום עדכני לצריכת שירה ברשת, המאפשר לקהל הקוראים להתרשם משירה באמצעים אינטראקטיביים ולנוחיותם אינדקס המאגד עד כה כמאה וחמישים משוררים המתארחים באתר.
שיתוף פעולה בין האתר של נילי דגן למדורי הספרות בעתונות הכתובה, הוליד מדור חדש בכתב העת "עיתון 77" – מבחר מסופ"ש שירה.
בשנת 2011 יזמה את פרס פסח מילין ז"ל, תחרות שירה למשוררים בראשית דרכם המתקיימת בחסות איגוד כללי של סופרים בישראל.
דגן החלה לכתוב שירה בשנת 2005, שיריה פורסמו במוספים ספרותיים ובכתבי עת: "ידיעות אחרונות", עיתון "הארץ", "ישראל היום", "מאזניים", "שבו", "גג", ו"עיתון 77".
ספר שיריה הראשון  "בכל אדם יש ארבעה בנים" – פרויקט אמנותי ייחודי בארבעה ממדים: שירה, תרגום, מוסיקה וקריאה בליווי תקליטורים בהפקת דודו אלהרר – ראה אור בעברית ובאנגלית בהוצאת "אבן חושן" 2008.
הספר הופיע גם במהדורה מצומצמת עם מגזרת המתכת "רביעייה" מאת דוד גרשטיין בעיצוב עידו אגסי. היצירה נבחרה להיות מוצגת בין ספרי האמן המיוחדים בשדרת מעצבי הספרים של יריד הספרים ה-60 בפרנקפורט, אוקטובר 2008.
בספר שיריה השני "מאחורי המלחמה רואים את הים" משתפת דגן פעולה עם הצלם גדי דגון ביצירת השתקפות כפולה של מושאי שיריה. שירתה מצלמת פיסות מציאות ומתרגמת אותן מבלי משים לאירועים בעלי משמעות. מלחמה, אבדן, מחלה, ידידות, נסיעה, היזכרות, עליצות החיים. הספר ראה אור בהוצאת "אבן חושן" 2010.

התרשמותי: כשקיבלתי את ספרה של המשוררת נילי דגן, אחזתי בו ביראת קודש וחשבתי לעצמי, "היא עשתה זאת שוב..." אני אוחזת שוב ביצירת מופת של המשוררת, ספר שירה החדש "לא מתקרבת לתחנה המרכזית" – כאשר קוראים בו, ניתן לדמיין את העט בקצות האצבעות והעברת ההתבוננות העמוקה והמעברים בזמנים המשתקפים בכתוב. השתקפות כמו מתוך מראה שלא מאבדת את שקיפותה גם לאחר קריאות חוזרות, שקיפות המתמסרת לשירה עמוקה ונוכחת.
המשוררת מזמינה את הקורא לחלוק עימה חוויות, לא רק פרטיות, חוויות המנסות לאחות קרעים, באמצעות סימנים כתובים, הלא היא השירה.
התרשמותי מהספר כמוצר. הוצאת "אבן חושן", היא הוצאה שמכבדת את המשוררים והסופרים, וכל ספר הרואה אור בהוצאתם, ראוי לכל שבח. החל מההקפדה על איכות הדפים, הכריכה, ההדפסה, וכלה בעריכה וההגהה.  ספר מומלץ מאד !!!

כל יום מחדש - ספר שירה


ספר שירה חדש: 'כל יום מחדש' מאת גילת חסין:
המסע המופלא באמצעות השירים והצילומים בנבכי הנפש, החיים והתקווה



ספר השירים, 'כל יום מחדש' שכתבה וצילמה גילת חסין, בהוצאת הספרים "אוריון", הוא תיאור מסע באמצעות שירים וצילומים. מסע בעולם הפיזי בנופי הארץ המרוחקים, פינות חמד ביערות ובמדבריות והן בנופים הקרובים. כולם מצויים מ"תחת לאף" ואינם זוכים למבטם של העוברים ושבים, הטרודים בענייניהם. זהו תיאור מסע בנבכי הנפש מנקודת פתיחה של כאב גדול ובדידות מייסרת אל הבחירה המודעת בחיים ובתקווה.

המסע הזה כולל תהפוכות נפש שונות ומעברים קיצוניים. לעתים,  בין שיח כן ונוקב עם הבורא, בו מוצגים הכאבים נוכח החסרים הגדולים לבין רגעי התרגשות, התפעמות והודיה נוכח כל היש-בעולם, בבריאה ובחיים הפרטיים. הספר נכתב מתוך החוויה האישית פרטית, אך נוגע בחוויות אנושיות אוניברסאליות ולכן, יוכל לשמש כפה לכל החווים אותן.

גילת חסין (55), אם ל-3  ילדים, תושבת מעלה אדומים, נמשכה מגיל צעיר אל המרחבים והטבע על שלל תופעותיו, שהיווה מקור עניין, שהייה וחקירה עבורה. במשך השנים, פנתה ללימודי הביולוגיה, עסקה בהוראה וכן במחקר בתחום זה. כיום עוסקת בטיפול בעזרת בעלי חיים.

"אני שואבת את השראתי בכתיבה מהקשבה  נקיה ככל האפשר למה שמתחולל בנפשי פנימה, לטבע על שלל תופעותיו ולתולדותיהם של אבותינו ואימותינו שבהם מקופלות שלל החוויות האנושיות . התהליך מתבצע באופן הבא: אני מתבוננת בעולם שסביבי, בתופעות היומיומיות כמו זריחה, שקיעה, נבטים וציפורים. סופגת פנימה ואז, המילים פשוט מתארגנות בראש ומה שנשאר זה לכתוב אותן. לעיתים, נמצאת בהלך נפש מסוים ופסוקים המתאימים לאותו הלך נפש נשמעים בראשי והשיר יכול לכלול את הפסוק וההד שהוא מייצר אצלי. ההליכה וההתבוננות בתופעות טבע שונות אפילו מתחת לאף כמו נבטים הצומחים בקיר או ציפור על ענף בדרך- מרגיעים ויוצרים אצלי את התחושה שהכול מתנהל בחוקיות נכונה ביותר, כולל אנו ואירועי חיינו", מספרת גילת חסין.

הספר כולל שירים שנכתבו ב-3 השנים האחרונות  ותמונות שצולמו על ידי חסין בתקופה זו. לעיתים נכתב שיר ובעקבות כתיבתו, צילמה תמונה מתאימה ולעיתים להיפך- נתקלה בתופעה מסוימת אותה צילמה ובעקבותיה נכתב שיר. נדמה לה שהקשר  בין התמונות לשירים מקנה לספר את הייחודיות שלו. מבחינת התוכן, הספר מייצג מסע. מסע בזמן כפי שמייצגות תופעות הטבע השונות, מסע בין מקומות- קרובים ומרוחקים והעיקרי שבין המסעות- מסע בנפש. מסע בין נקודת ההתחלה בה הקושי תופס מקום עיקרי, ואפילו נשמעת נימה של טרוניה מסוימת כלפי הבורא לבין נקודת הסיום, בה באה לידי ביטוי הבחירה שלה באחריות, בחיים ובשמחה שמגיעה מכוחות פנימיים ואינה תלויה בנסיבות החיצוניות. הספר מבטא את הקשר העמוק לבורא המתגלה הן בבריאה הנפלאה שיצר והן בהשגחתו עלינו וחלק מהשירים מהווים שיח בלתי אמצעי אתו בכל מצב.

'כל יום מחדש' מאת גילת חסין, הוצאת הספרים אוריון, 65 עמודים, מחיר לצרכן 59 ש"ח, להשיג בכל חנויות הספרים, דרך חנות ההוצאה ברחוב סחרוב 19, קניון ערי החוף, ראשון לציון ובאתר ההוצאה www.orion-books.co.il







שירים מתוך 'כל יום מחדש' מאת גילת חסין

אֶרֶץ הַרְרֵי אֵל

הָיִיתָ אִתִּי שָׁם לְמַעְלָה,
בּוֹרֵא עוֹלָם,
בִּמְרוֹמֵי הַחֶרְמוֹן,
נִגְלֵיתָ אֵלַי
בַּגִּבְּתוֹן שְׁחֹר הָרֹאשׁ
בִּיפִי נוֹצוֹתָיו
הַצְּהֻבּוֹת בְּעֹז.
וְעוֹד נִגְלֵיתָ אֵלַי
בִּיפִי סִטַּת הַצּוּקִים
הַקְּטַנָּה,
הָעֲנֻגָּה,
וּבִשְׁלֵמוּת צְבָעֶיהָ שֶׁל הַסַּלְעִית.
רוּחֲךָ הַגְּדוֹלָה
שָׁרְקָה שָׁם בַּמְּרוֹמִים,
הֶחְרִישָׁה קוֹלוֹ
שֶׁל כָּל דִּבּוּר,
כָּל מִלָּה.
רַק דְּמָמָה דַּקָּה
רְאוּיָה שָׁם,
בְּאֶרֶץ הַרְרֵי אֵל.


קָטֹנְתִּי וְאֶתְגַּדֵּל

קָטֹנְתִּי
מִכָּל הַחֲסָדִים
וּמִכָּל הָאֱמֶת,
קָטֹנְתִּי כָּל כָּךְ,
רַק אַתָּה וַאֲנִי יוֹדְעִים
רֹב עֲווֹנוֹתַי,
פְּשָׁעַי וַחֲטָאַי,
עָמְקָם,
רָחְבָּם,
כָּבְדָּם וְרֹב מִנְיָנָם,
וְאַתָּה -
מִתְעַלֵּם,
לֹא מְחַשְׁבֵּן לִי
כְּלָל,
מֵזִיז הַצִּדָּה,
וּמַמְשִׁיךְ לְהַאֲמִין
בִּי.
מַשְׁפִּיעַ שֶׁפַע
בְּחֹמֶר וּבְרוּחַ
כָּל יוֹם,
כָּל רֶגַע,
כָּל שָׁעָה,
שׁוֹלֵחַ אוֹרְךָ
עוֹד וָעוֹד,
וּבְהַגִּיעוֹ אֵלַי,
וּבְנָגְעוֹ בִּי
וְהָיִיתִי לְאִשָּׁה אַחֶרֶת,
וּפָנַי - לֹא הָיוּ לִי עוֹד,
וְאֶתְגַּדֵּל
כִּי אַתָּה מְגַדְּלֵנִי,
וְאֶתְנַשֵּׂא
כִּי אַתָּה מְנַשְּׂאֵנִי,
בְּיָדְךָ,
בְּרוּחֲךָ
הַטּוֹבָה,
מַאֲמִין בִּי
וְעוֹשֵׂנִי שֶׁאַאֲמִין בִּי.
לָקוּם
לַעֲשׂוֹת
לִפְעֹל
לְהַרְבּוֹת טוֹב
בָּעוֹלָם,
מִכּוֹחֲךָ זֶה
הַמִּתְגַּלֶּה בִּי.

הָאֲדָמָה הַמְּצַפָּה

הָאֲדָמָה
הַמְּצַפָּה לְגֶשֶׁם,
הָאִשָּׁה - לְאִישָׁהּ
שֶׁיַּגִּיעַ,
וְיַשְׁפִּיעַ,
וְיַעֲרֶה,
וְיַפְרֶה,
וְהִיא,
שֶׁהָיְתָה עֲלוּמָה,
מְכֻנֶּסֶת,
מֵעַתָּה - רְווּיָה,
תּוֹצִיא פִּרְיָהּ.
וְהִיא רַכָּה,
מְפֻיֶּסֶת.





תִּפְרְשִׂי כְּנָפַיִם צִבְעוֹנִיּוֹת

תִּגְדְּלִי,
וְתִתְנַשְּׁלִי,
וְשׁוּב,
תִּכְאֲבִי
אֶת כְּאֵב הַגְּדִילָה,
בְּאֹמֶץ.
קִרְעִי בְּעֹז
אֶת הַמַּעֲטֶה
הַקָּשִׁיחַ,
הַקָּטָן -
מִמִּדּוֹתַיִךְ הַחֲדָשׁוֹת,
וְשׁוּב,
וְחוֹזֵר חֲלִילָה,
וְאָז...
תִּתְגַּלְּמִי,
תִּסְתַּגְּרִי בַּחֲשֵׁכָה,
תִּתְבּוֹדְדִי,
הִתְנַתְּקִי,
מֵאוֹר
מֵאֲוִיר
מֵאָדָם,
עַד לָרֶגַע שֶׁבּוֹ
לְגַמְרֵי לְבַד
תִּתְמַתְּחִי,
תִּפְרְשִׂי כְּנָפַיִם,
צִבְעוֹנִיּוֹת,
יָפָה,
קַלָּה,
אֶל מֶרְחָבִים,
אֶל גְּבָהִים,
שֶׁלֹּא שִׁעַרְתְּ קִיּוּמָם,
שֶׁלֹּא יָדַעְתְּ אוֹדוֹתָם,
שֶׁנָּבְטוּ בָּךְ
שָׁם,
בְּמַעֲמַקֵּי הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל.


מַעְיַן אַהֲבָתִי

אִלּוּ יָכֹלְתִּי
לְהַאֲרִיךְ זְרוֹעוֹתַי,
עוֹד וָעוֹד,
לְהַקִּיף בְּחִבּוּק
הָרִים יְרֻקִּים שֶׁל אָבִיב,
אִלּוּ יָכֹלְתִּי
לְהַאֲרִיךְ אֶצְבְּעוֹתַי,
לִלְקֹט בָּן
זְהַב שְׁבִילִים
שֶׁל עַנְנֵי בֹּקֶר,
לַחְפֹּן בְּיָדִי
רֹאשׁ עָטוּר תַּלְתַּלִּים,
שֶׁל סְבַךְ
צִמְחִיָּה פִּרְאִית,
לְהַצְמִיד פִּי,
בִּנְשִׁיקָה,
אֶל כָּל מַקּוֹר
שֶׁל צִפּוֹר,
מְצַיֶּצֶת שִׂמְחָתָהּ
לָעוֹלָם,
לָגַעַת בְּרֹךְ
בְּכָל זַחַל,
מְמַלֵּא כְּרֵסוֹ בִּדְמָמָה,
טֶרֶם יִתְגַּלֵּם
וְיַמְרִיא,
עֲטוּר כְּנָפַיִם
סַסְגּוֹנִיּוֹת,
לַאֲוִיר הָעוֹלָם.
כָּל אֵלּוּ,
וְעוֹד,
מַחְשְׁבוֹתַי,
הֲגִיגַי,
מַעֲיַן אַהֲבָתִי,
הַנּוֹבֵעַ בְּשִׁירַי,
מֵהֶם יִתְחַבְּרוּ,
יֵאָסְפוּ מִלּוֹתַי,
מֵאֵת הַנּוֹתֵן חַיִּים
לְכָל חַי.


פֵּרוּרֵי אוֹרְךָ

אֲפִלּוּ מֹשֶׁה
שֶׁקָּרַן אוֹר פָּנָיו
שֶׁהִתְהַלֵּךְ כְּמַלְאָךְ לְפָנֶיךָ
לֶחֶם לֹא אָכַל
וּמַיִם לֹא שָׁתָה,
לֹא זָכָה לִרְאוֹת פָּנֶיךָ.
"וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרַי",
כָּךְ שַׂחְתָּ לוֹ,
וַאֲנַחְנוּ מָה,
קְטַנִּים
פְּעוּטִים
לְעָפָר דָּמִינוּ,
אֲפִלּוּ אֶת אֲחוֹרֶיךָ
לֹא רָאִינוּ,
טוֹעִים וְתוֹעִים
בָּזֶה הַחֶלֶד
לֹא רוֹאִים
לֹא יוֹדְעִים
אַךְ מַמְשִׁיכִים לְבַקֵּשׁ פָּנֶיךָ
הַשְׁגָּחָתְךָ
וְטוּבְךָ,
זוֹכִים לְפֵרוּרֵי אוֹרְךָ,
וְהֵמָּה יַנְחוּנוּ בִּסְבַךְ הַדֶּרֶךְ,
כִּי בִּלְעֲדֵיהֶם
הַחֹשֶׁךְ הַגָּמוּר,
אֵין תְּקוּמָה.