יום חמישי, 22 בספטמבר 2011

רחוב שיח' חאמזה 17, קהיר

"רומן רחב-יריעה, כתוב היטב, מגובש ובעל איכויות ספרותיות מובהקות, המקים לתחייה תקופה רבת תהפוכות בחייהם של יהודי מצריים."
יצחק גורמזאנו גורן, סופר, מחזאי, איש תיאטרון וקולנוע,
מייסד ומנהל תיאטרון בימת קדם, עורך כתב העת "הכיוון מזרח"


רחוב שיח' חאמזה 17, קהיר

מאת: אברהם בר-אב (בן-טאטה)

הוצאת רימונים

 

* * * * * * 
  

446 עמודים, 88 שקלים



רחוב שיח' חאמזה 17, קהיר לוקח את הקורא למסע חושני של ריחות, צבעים, קולות, רגשות ומשפחה יהודית קטנה ואמיצה בראשית המאה העשרים, מעט לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. פורטונה ושלום פסי מגדלים את שלושת ילדיהם בצל המלחמה הממשמשת ומידפקת על דלתות אירופה. החיבור עם הארץ הפונדקאית מתגלה כחסר סיכוי: מואיז הופך קומוניסט ונרדף על ידי החוק, סופי עזת פנים, מורדת בהוריה ונישאת להנרי, העסקן הציוני, ובת הזקונים סוזי מתאהבת בחוסני, פושע ערבי רב-קסם, הכופה את עצמו עליה ומאיים לפגוע במשפחתה.

הספר אורג בחוטי צבע וניחוחות כובשים של יהדות מצרית אוריינטלית ששורשיה יונקים מתרבויות צרפת ובולגריה. חיי המשפחה מתנהלים בתחושת ביטחון יחסית עד שפעמי מלחמת העולם השנייה המתקרבים אל שערי קהיר מעירים את הלאומנות הערבית מתרדמתה. הרחוב השקט סוער ורוגש ועולמה של המשפחה מתהפך.

אברהם בר-אב חושף בפני הקורא רומן היסטורי על מציאות אמיתית ואישית (חיי משפחתו במצרים), רקמה אנושית חיה, מלאת הומור וחוכמת חיים, הסוחפת עד העמוד האחרון.

אברהם בר-אב (בן טאטה) יליד מצרים, מתגורר כיום במצפה בגליל, הוא מנכ"ל חברת BCI המפתחת מערכות תוכנה לאקדמיה. בר-אב למד בחוג לאמנות התיאטרון ולספרות אנגלית באוניברסיטת תל-אביב. כתב וביים מחזות, ביניהם "מפעל הפה והטלפיים", "ספינת הקרקס" וכמו כן, פרסם סיפורים קצרים.

רחוב שיח' חאמזה 17, קהיר, בו השקיע חמש שנות תחקיר וכתיבה, הוא ספרו הראשון.

התרשמותי: אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה. מלבד ההיבט ההיסטורי על יהודי מצרים, ניתן ליהנות מכתיבה איכותית ושפה עשירה.  במהלך הקריאה הרגשתי שאני במסע בזמן, מסע המערב ריחות, טעמים, התרחשויות היסטוריות, ונרטיב מרתק. ספר מומלץ מאד !!   



מטבח בריא - משפחה בריאה

מטבח בריא — משפחה בריאה

המפתח הגליקמי לתזונה נכונה
                   מאת: ברברה שיפר–ברגשטין

הוצאת אסטרולוג

 

******
203 עמ', 98 ש"ח

"התזונה החדשה" היא דרך בריאה וקלה ליישום לכל משפחה.
כאשר המטבח הביתי מנוהל לפי עקרונות של התזונה החדשה, ומזונות שהמפתח הגליקמי
בהם נמוך ממלאים את המזווה, בריאות בני המשפחה — מבוגרים וילדים כאחת — משתפרת פלאים. ולא דרוש
לשם כך מאמץ רב!
מחברת הספר, ברברה, בגיל 75, אוהבת לאכול... ואוכלת ללא הגבלה מאכלים טעימים,
מתעמלת, פעילה ו...רוכשת בגדים באותן מידות שלבשה בשנותיה היפות.
נס רפואי?
לא. כל משפחה, אם תפנים את עקרונות המטבח הבריא, תוכל להגיע לכך. זכרו,
מטבח בריא הוא רק ההתחלה. בסופה של הדרך (שאינה קשה במיוחד) מחכה לכם
משפחה בריאה, מאושרת ואוהבת!

ברברה שיפר–ברגשטין נולדה בקנדה ועלתה בשנת 1970 לישראל עם בעלה וארבעת ילדיה,
מאז היא חיה בירושלים. בעלת תואר ראשון ושני, מרצה מבוקשת ויועצת בנושאי משפחתיות ובריאות.מטפחת באהבה את ביתה ואת ילדיה, נכדיה וניניה... ומפיצה בכל הזדמנות את נפלאות "התזונה החדשה".

התרשמותי: ספר מצוין. הדיאטנית שלי תמיד הדגישה את חשיבות המזונות בעלי הערך הגליקמי הנמוך,
ובספר זה, מלבד הרשימה של המזונות ולצידם הערך הגליקמי שלהם, גם המלצות ליישום אכילה בריאה.
למעשה ניתן לאכול הכל, רק כדאי לאמץ את ההרגלים  החדשים. לדעתי ספר חובה בכל בית !!




יום שישי, 16 בספטמבר 2011

משחק סכום אפס

משחק סכום אפס

מאת: משה בן זאב

הוצאת קינג

     *  *  *  *  *      
479 עמודים, 92 שקלים



משחק סכום אפס הוא משחק שבו הרווח של כל משתתף מאוזן במדויק על-ידי ההפסד של האחרים. הסכסוך הישראלי-פלסטיני מתואר כמשחק סכום אפס, מצב של עימות שלא ניתן להגיע בו להסכמה, משום תפיסת העולם של כל צד בסכסוך הרואה את רווחי הצד האחד באים על חשבון הפסד הצד האחר. למשחק הצטרפו, בעל כורחן, דמויות בשר ודם מכל מגוון הקשת האנושית, מלאות בחוכמה, רוע, יופי וכיעור.

משחק סכום אפס הוא ספר מתח פוליטי מורכב ומרתק על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני; מלחמת צללים אלימה בין שירותי הביטחון הישראליים והפלסטינים, החורגת מעבר לגבולות המזרח-התיכון, מובילה לחטיפת אזרחים וחיילים שבעקבותיה מתנהלים מגעים מדיניים חשאיים, המטורפדים על-ידי קבוצות קנאים משני הצדדים. מצב רוחו של גיבור הספר שנקלע בעל כורחו ללב הסכסוך, נע בין צלילה לתהום של חידלון לבין נחישות ואומץ לב. הוא לעיתים נואש ולעיתים מְעודָד, אבל מאמין ביושב במרומים הקובע את גורלו של האדם. בכורח הנסיבות הוא מפנה עורף לעברו, מדחיק את האירוע שריסק את גופו אבל לא את נפשו ונלחם על הסיכוי האחרון שלו לאושר ואהבה. באמצעות סיפור העלילה הפתלתל מציג המחבר את השקפת עולמו על החיים, הפוליטיקה ומצבן של המדינה והחברה שיש מי שיראה בה תמימה. מצב עימותי שלא ניתן להגיע להסכמה. סכסוך כמשחק סכום אפס, בלתי אפשרי, שיש בו רק מנצחים.

משחק סכום אפס הוא ספר הביכורים של משה בן-זאב בן ירושלים, צאצא למשפחה שהתגוררה בחברון מאז המחצית השנייה של המאה ה-19, עקרה לירושלים וחוותה את גלי הפרעות שלפני קום המדינה. שפת הדיבור בביתו שהייתה עברית מתובלת ביידיש ובערבית, הכשירה אותו להסתובב ולהרגיש בסמטאות השווקים בעיר העתיקה כבביתו.

משה בן-זאב מגדיר עצמו כישראלי טיפוסי שעבר את המסלול של  לימודים, תנועת-נוער וצבא. לאחרונה סיים ארבעה עשורים של עשייה בתפקידים בכירים במוסדות ציבוריים.

התרשמותי: הכתיבה סוחפת, קל מאד להתמכר לעלילה המתרחשת על רקע ההוויה המדינית המוכרת לנו מהסכסוך המתמשך בין שני העמים, הישראלים והפלסטינאים, והמושגים המוכרים לנו מהחדשות כמו, מחנה הפליטים א-שאטי, דיר אל בלאח, חאן יונאס,  נציגי המוחבראת ועוד. ספר מומלץ.

הלוחש לחיות


חדש בהוצאת אסטרולוג

הלוחש לחיות
שיחות עם ידידי בעלי החיים
מאת: ד"ר יגאל הורוביץ

* * * * *  
159 עמודים, 98 שקלים



בימים אלה רואה אור "הלוחש לחיות", ספר ביכורים של ד"ר יגאל הורוביץ, המטפל כבר עשרים שנה בחיות בר, כוטרינר הספארי ברמת גן ומנהל בית החולים לחיות בר.
דמות המספר בספר, וטרינר בגן חיות, מקבל מידידו הטווס נוצת קסם המעניקה לו את היכולת לתקשר עם בעלי החיים ובכוחה לפתוח את לב החיות אליו.  בעזרת נוצה זו הוא חושף לעינינו עולם מופלא של תובנות שחיי החיות מעניקים לנו.

הספר מגשר ומחבר בין עולם החיות לעולם בני האדם. עולמם של בעלי החיים משמש כמטאפורה למצבים, לתחושות ולרגשות שבני האדם חווים: תחושות של אהבה, פחד, פרידה מעולם מוכר, התמודדות עם הזיקנה ויכולת שליטה בהפעלת כוח.

יגאל הורוביץ, החי עם החיות ואת החיות, כל חייו, מביא לספר זה את נסיונו העשיר בטיפול בבעלי חיים  ובהתבוננותו בהם. הספר שזור בפרטים זואולוגיים מרתקים, מידע על בעלי החיים, תכונותיהם ויכולותיהם ומהדהדים בו מקרים ומצבים שונים שארעו למחבר במהלך שנות עבודתו: טיפול בחיית בר שהגיעה מהטבע (הזאבה, בפרק "אלבום הריחות של דיונה"), פרידה מבעל חיים שעבר מהספארי לגן חיות אחר (הדובונים הקטנים של הדובה לילי, בפרק "שנת החורף הגדולה") ועוד.

לכל פרק מצורף, בסופו, רקע זואולוגי על החיות המופיעות בו.

יגאל הורוביץ, נשוי לשגית, דוברת הספארי ואב לשלוש בנות.

התרשמותי: לאוהבי החיות שבינינו זה ספר מענג. בספר, מתנהלת שיחה עם החיות, שיחה שלאוהבי החיות, אבל לא רק, תסב הנאה.  בסופו של כל פרק מצורף מעין מילון המסביר על החיות, למשל: חשופיות: הן חלזונות בעלי קונכייה פנימית מנוונת וחסרי קונכייה חיצונית. גופן מכיל הרבה מים והן צריכות למחייתן סביבה לחה יבשתית מימית. החשופית היבשתית הנפוצה היא חשופית צהובה, שאותה ניתן למצוא בגינות הבתים. החשופית ניזונה מחומר רקבובי. או עורב אפור: צבעו אפור, ראשו, אברות הכנף והזנב שחורים. העורב הוא אוכל כל. רוב ימות השנה הוא מבלה בלהקות. העורב נחשב לחיה מאד אינטליגנטית. במסורות השונות יש הרואים בו כמבשר רע וכשליחו של השטן, אולם במסורות אחרות נחשב לעוף חיובי. במצרים העתיקה, עקב נאמנותו הרבה,סימל העורב את מוסד הנישואין.

ספר הקבלה המעשית

חדש באסטרולוג
ספר הקבלה המעשית
סגולות, רפואות, קמיעות ולחשים לפי היהדות
מאת: רפאל בן ידידיה (רב"י)
עורך: אלישע בן-מרדכי
* * * * *
352 עמודים, 98 שקלים


תורת הקבלה תפסה, בשנים האחרונות, את מקומה כפורצת דרך לעידן החדש, אף שהקבלה והקבלה המעשית, נוסחו כבר לפני מאות שנים ושורשיהם יונקים ממסורות שבראשית היהדות.
במשך השנים נדפסו אלפי ספרי קבלה – החל מספר יצירה דרך ספרי הזוהר, ספר רפאל המלאך, כתבי ר' סעדיה גאון, רש"י, הרמב"ם, הרמב"ן, טוביה הרופא, ר' אלדבי ורבים נוספים. כל אחד מהם הוסיף נדבך, ליקט משל אחרים והוסיף משלו. זה המעשה שבא לעשות גם מחבר הספר – להביא את סגולות, רפואות, קמעות ולחשים הנפוצים בקבלה המעשית, סדורים בסדר מילוני ומבוארים בשפה העברית, כך שכל קורא יוכל להבינם.
בנוסף לסדר הערכים המילוני נוספו בספר רב היקף זה תריסר שערים, ובכל שער מאמר מקיף על נושא מרכזי בקבלה המעשית: שער אילנות * שער גורלות * שער ההיריון * שער החושן * שער החיות * שער החלונות * שער הכוכבים, המזלות והשעות * שער הפרכוסים * שער הקטורת * שער הקמעות * שער השם המפורש * שער התשמיש.
הערכים המובאים בספר זה נבחרו בקפידה לפי שכיחותם בספרי הקבלה המעשית ולפי שכיחות השאלות שמחבר הספר נשאל על ידי רבים.
ספר זה הוא קובץ מכתביו של רפאל בן ידידיה שנערך מחדש על-ידי אלישע בן מרדכי. חלק מהכתבים פורסם בספרים קודמים וחלקם מופיע בספר זה לראשונה
המחבר, רפאל בן ידידיה המכונה רב"י, עוסק מזאת עשרות שנים בלימוד מקורות הקבלה, כתב מספר ספרים בתחום הקבלה, יועץ ומרצה.
התרשמותי: מהעיון בספר מצאתי כמה עצות טובות לחיים, גם למי שלא כרוך אחרי רזי הקבלה, למשל הפרק העוסק במיני פירות וירקות וצמחים אחרים מ- א' ועד ת'. דוגמא: אספרגוס: אכילתו מטהרת את הכבד והכליות, מזילה את השתן ואת דם הנידה, ומועילה בקישוי האיבר ובהגברת הזרע. עודף ממנו גורם לשלשול. או פשתן: זרעי הפשתן הם סגולה לתיתה על כוויות ונגעי העור והבשר, מקילים על כאבי הכליות והכבד, מחזקים את הגוף ובעיקר טובים לגידול השיער ולמראה פנים טוב. ובכלל, שמן פשתן הוא סגולה כנגד מחלות. ועוד עצות לאכילה נכונה  וסגולות לאריכות ימים.  

יום שלישי, 13 בספטמבר 2011

מילה אחת שלך


הוצאת "אחוזת בית" שמחה לבשר על צאת הרומן


מילה אחת שלךְ

מאת
אלווירה לינדוֹ

תרגום מספרדית: דלי רום

(228 עמ', 98 שקל)


רוֹסָריוֹ היא רווקה ספרדייה קצת מוזרה ממדריד, שעובדת כמנקת רחובות. היא לא אוהבת לא את הפרצוף שלה, לא את השם שלה ולא את העבודה שלה, ובכל זאת, יש בחייה רגעים קצרים של אושר. מה בסך הכול היא מבקשת? להתאהב, להיחלץ מהבדידות, להרגיש נחשקת. אלא שעכשיו היא רדופה ברגשות אשם על מות אמה, אישה מרירה שסיימה את חייה כשהיא מוכת שיטיון. רוֹסָריוֹ, שטיפלה באם בימיה האחרונים, מתייסרת במיוחד על כך שנהגה לקשור ולנעול אותה בארון, בכל פעם שרצתה לשכב עם מוֹרסָה, נהג משאית הזבל.

בנוסף, הגיבורה של "מילה אחת שלך" צריכה להתמודד עם מילָגרוֹס, חברת ילדות דחויה ושמנה שהולכת אחריה לכל מקום וככל הנראה מאוהבת בה. בגלל הרגלי העישון של מילגרוס, רוֹסָריוֹ איבדה את עבודתה הקודמת – הטובה יותר – כמנקה בסוכנות נסיעות, והתדרדרה לאגף הזבל העירוני. בגלל החיזורים העקשניים של מילגרוס, היא משוכנעת שכולם בטוחים שהיא לסבית. ובכל זאת, מילגרוס היא החברה הקרובה היחידה שלה, שאוהבת אותה באמת ובתמים. כשדמות מפתיעה נכנסת לעלילה, שתי החברות חייבות להכריע: האם לשנות את חייהן ולקחת אחריות, או להימנע מהסתבכות נוראית עם החוק?

"מילה אחת שלך" מאת אֶלווירַה לִינדוֹ, אשתו של הסופר הספרדי הנודע אנטוניו מוניוס מולינה ("ספרד", עם עובד), הוא סיפור על התמודדות עם המציאות ועם ההפתעות שהיא מזמנת. זהו מסוג הספרים שבמרכזם קול סוחף של מספרת, כזה שחודר ללב, נחרת בזיכרון ואינו מאפשר להפסיק לקרוא. מילָגרוֹס, רוֹסָריוֹ ושאר הדמויות ברומן המצחיק-מריר של לינדו, הן דמויות שוליים אלמודובריות שמחפשות – כל אחת בדרכה – רגעים יקרים של אושר. זהו הרומן השלישי של לינדו, והראשון שרואה אור בעברית.





אֶלווירַה לִינדוֹ: הערות ביוגרפיות

הסופרת והעיתונאית הספרדייה אלווירה לינדו נולדה ב-1962 בעיר הנמל קאדיס שבדרום-מערב ספרד. בגיל שתים-עשרה עברה עם הוריה לבירה מדריד, שם למדה בבגרותה עיתונאות ועבדה כקריינית ברדיו הספרדי הציבורי (RTVE). בתחילת שנות התשעים היא כתבה תסכיתי רדיו לילדים, בהם כאלה שבמרכזם עמדה דמותו של מנוליטו גפוטאס (מנוליטו "אבו-ארבע"), ילד משכונת פועלים במדריד שאביו הוא נהג משאית. בשנת 1994 הוציאה לינדו ספר ילדים ראשון בסדרה המבוססת על דמותו של מנוליטו, והספר זכה להצלחה אדירה בספרד ומחוצה לה (הוא תורגם לעשרים שפות ועובד לטלוויזיה ולקולנוע). בשנים שלאחר מכן יצאו שישה ספרי המשך, וגם הם זכו להצלחה גדולה. בשנת 1998 זכתה לינדו בפרס היוקרתי ביותר שמוענק בספרד לסופר ילדים, על הסדרה הפופולרית שיצרה.

לינדו, שנשואה לסופר הספרדי הידוע אנטוניו מוניוס מולינה ("החורף בליסבון", 1997; "ירח מלא", 1998; ו"ספרד", 2008 — כולם יצאו לאור בעברית בהוצאת עם עובד), כתבה גם רומנים למבוגרים ומחזות לתיאטרון. רומן הביכורים שלה, "El Otro Bario" ("השכונה האחרת", הוצאת Alfaguara), ראה אור בשנת 1998. היא מפרסמת לעתים קרובות מאמרים ביומון הספרדי "El Pais" וכותבת לשבועונים אחרים.

הרומן השלישי של לינדו, "מילה אחת שלך", ראה אור בשנת 2005 (בהוצאת Seix Barral) וזכה לביקורות משבחות. הוא זיכה את לינדו באותה שנה בפרס Biblioteca Breve,  וכן תורגם לשבע שפות ועובד לסרט קולנוע.

מאז תקופת כהונתו של מולינה כראש מכון סרוונטס בניו יורק (בשנים 2005-2004), לינדו מתגוררת עם בעלה במדריד ובניו יורק לסירוגין. ספרה האחרון עד כה, "Don de Gentes" (בהוצאתSeix Barral), ראה אור בשנת 2011.

התרשמותי: זה אחד הספרים היותר טובים שקראתי מהסוגה של ספרות מתורגמת.  הדמויות האלמודובריות, המחפשות בדלי אושר להיאחז בהן, מרתקות. העלילה סוחפת וקשה שלא לערב רגש במהלך הקריאה.  אהבתי מאד את הספר והתרשמתי מהכתיבה הטובה, למרות העלילה העוסקת בהתמודדות חיי היומיום וקשיי היומיום, סגנון הכתיבה נשמר.
   

עיוותים משונים שוכנים בשוליים

חדש בהוצאת פרדס

עיוותים משונים שוכנים בשוליים

מבטים ביצירתה של דורותי רובינס

עורך: נסים גל

 

בספר משתתפים 11 חוקרים מהחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה.

* * * * *

218 עמודים, 88 ₪


ספר מחקר זה מציע פירוש לעבודות פיסול שרובן טרם זכו לדין וחשבון מקיף בשדה המחקר של האמנות בארץ. האמנית דורותי רובינס (1999-1920), שהחלה את דרכה האמנותית בניו־יורק של שנות החמישים וייצרה את מרבית פסליה בארץ, זוכה כאן לדיון מקיף הממפה חלקים נרחבים מיצירתה המגוונת.
רובינס מתעדת את המציאות כמקום המפגש של האדם עם עצמו, עם כוחו ועם מגבלותיו. בסדרת הדפסים שיצרה, מאיירת רובינס את קורותיו של איוב כעדות למאבק היומיומי של האדם במציאות חייו הקשה, ובתחושה שאין לו שליטה בגורלו. רובינס התיכה רגישות חברתית בתוך פיסול השוליים שלה והציעה במה אסתטית למי שזיהתה כמוחלשים, אנשי הקרקס והמוזרים, אותם “עִוּוּתִים מְשֻׁנִּים” ה”שׁוֹכְנִים בַּשׁוּלַיִם” עליהם כתבה בשירתה ושהפכו להיות הגיבורים של פסליה.
התייצבותה של רובינס מול מצוקות הקיום וההכרה במגבלותיה שלה, הובילו אותה לעצב יצירי כלאיים המצויים במצב של השתנות. לעתים לובשים הפסלים מראה כלאיים של אדם־חיה, ופעמים מוצג אך מקטע של גוף. נוכחותו של המוות ניכרת ביצירתה כחלק מן החיים. המוות מיוצג כמרכיב גרוטסקי, מאיים ומגוחך שלובש אופי בנאלי או מראה מקברי.
רובינס יונקת את השראתה מן הפיסול הקדום של התקופה הארכאית, מהפיסול הסוריאליסטי של ראשית המאה העשרים, מהפיסול האמריקני של אמצע המאה ומייצוגי התרבות הפופולארית שצומחים באמנות משנות הששים והלאה. היא מציעה דימויים נרטיביים טעונים, מבנים גיאומטריים מופשטים וסביבות מיתיות שנדדו מן העבר אל ההווה הפיסולי. בכל אחת מן הדמויות הפיסוליות שעיצבה גלומה ההכרה בכוחות הסותרים המעצבים את קיומו של כל אינדיבידואל, הכוחות היחידאיים הגלומים בו ולחצי הסביבה החיצונית הפועלים עליו. ואכן, השניות המאפיינת את הפיסול שלפנינו יוצרת בדמויות ובסביבות הפיסוליות שילובים של איום ושלווה, נוכחות והיעדר, מציאות ודמיון.
הצופה בפסלים, כמו גם הקורא בספר שלפנינו, מוזמן לעצב את מבטו ואת אישיותו בדרך של משחק, חיפוש ומחקר של המציאות האסתטית שיוצרת ומשקפת רובינס. כך יצירת האמנות שלפנינו מתמודדת בעוצמה עם החולני, החייתי והפלאי, המרשתים את החוויה האנושית בעולם הזה.
כתיבתו של הספר מופנית ליצירה הפלסטית שלה, הנקראת כהזמנה למפגש עם מבטם של הצופים וגופם. המאמרים השונים המופיעים כאן הם עדות לחשיבות הקורפוס האמנותי של דורותי רובינס, אך גם לצורך בקהילה שתכיר בחשיבותו, ולא תצטמצם לאנשי המחקר האקדמי בלבד, אלא תתרחב לקהל הצופים באשר הם: חובבי האמנות, נמעני הטקסטים, והחברה הישראלית כולה.



דורותי רובינס-רקורד מקצועי


ממקימי החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה.
ילידת 1920, לייקווד, אוהיו. בוגרת אקדמיית קרנבוק לאמנות ואקדמיית סינסנט לאמנות.
בין השנים 1948-1950 לימדה פיסול קרמי במוזיאון סינסנטי לאמנות, אוהיו.
ב-1950 עברה להתגורר בניו יורק. היתה חברת המרכז לפיסול במשך כ-15 שנה. סיימה תואר שני באמנות במכללת הנטר. ובמשך חמש שנים עד עלייתה ארצה ב-1971, שימשה כמרצה בכירה לפיסול באוניברסיטת ניו פלץ.
ב-1072 לקחה חלק בהקמת החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה. כיהנה כראש החוג בין השנים 1973-1976, ושימשה כמרצה בכירה לפיסול עד 1984.
ב-1978 עברה לכפר האמנים בעין הוד, בו התגוררה עד למותה ב-1999.
אוספים מיצירותיה מוצגים ב-11 חללים ציבוריים בארה"ב, במוזיאונים בגרמניה (בנירנברג וברלין), במוזיאון ישראל, מוזיאון הרצליה, התיאטרון העירוני בגבעתיים, אוניברסיטת חיפה, עיריית חולון ועוד.
רשימת פרסים:
1949 פרס רכישה, מוזיאון סינסינטי לאמנות, אוהיו
1953-1954      פרס ראשון, אגודת אמני לונג איילנד, ניו יורק
1961 פרס רכישה, אמני אודובון, ניו יורק
1963 פרס פיסול, אקדמיית קונטיקט לאמנות
1966 פרס פולי גילן, האגודה הארצית של נשים אמניות, ניו יורק
1982 פרס על שם הרמן שטרוק מטעם עיריית חיפה

התרשמותי: לאוהבי האמנות שבינינו ספר מומלץ. אני ממתינה לפתיחת התערוכה בקוצר רוח.

בד בבד עם יציאת הספר נפתחת באכסדרת בית האופרה בת"א תערוכת פיסול בה מוצגים חמישה מפסליה האחרונים של דורותי רובינס.

במעמד אירוע הפתיחה יושק בשעה 20:00 הספר, בין הדוברים: אוצר התערוכה אודי רוזנויין, ד"ר ניסים גל עורך הספר וצופית פירסט אחת החוקרות המופיעות בספר.

רצ"ב פרטים על הספר והתערוכה.

דורותי רובינס בתשוקה צרופה

תערוכת פיסול באכסדרת בית האופרה – 18.9-15.10.11
פתיחה ביום ראשון ה-18 לספטמבר 2011 בשעות 19.00-22.00
במעמד אירוע הפתיחה יושק ספר מחקר
על עבודותיה של דורותי רובינס
"עיוותים משונים שוכנים בשוליים"
אוצר: אודי רוזניין
****
בית האופרה, המשכן לאומנויות הבמה
שדרות שאול המלך 19, תל-אביב


יום חמישי, 8 בספטמבר 2011

משני עברי החומה

מסמך מרתק החושף טפח מעולמן של אסירות ובני משפחותיהן

משני עברי החומה

מאת: עמלה עינת
איורים: גלעד סליקטר
סידרת נעורים
ספרית פועלים
* * * * *  
176 עמודים, 78 שקלים

אם אסירה ובנה מגוללים את סיפורם משני עברי חומת הכלא. האם סמדר, הפכה בעל כורחה לבלדרית סמים, בשליחות אביה. היא משלמת מחיר נורא של מאסר, פירוק המשפחה וניתוק מבנה היחיד שהיה מרכז עולמה. במקביל לקורותיה, מובא סיפור התבגרותו בטרם עת של בנה, אורן, שננטש על ידה בפתאומיות בגיל שמונה, עם מאסרה, ונאבק על איחוי מחודש של שברי עולמו.
סמדר כותבת לבנה מכתבים שאינה שולחת.
אורן כותב יומן שאינו מראה לאיש.
אתם הקוראים, תרכיבו את הפאזל לתמונת עולם חד פעמית ונוקבת.

הספר, על שני חלקיו השלובים זה בזה, בונה תמונת עומק אותנטית של חיים  בכלא נשים בישראל, בכלל,  ושל חיי אם אסירה ובני משפחתה שמחוץ לחומות, בפרט. הסופרת עמלה עינת שכתבה ספרים רבים לילדים ולנוער, מיטיבה לשרטט את התמונה הזאת בדרך סיפורית רבת מתח; בכישרון, ברגישות  ובאמינות. איוריו מרובי הגוונים של המאייר גלעד סליקטר,  תורמים את תרומתם ונותנים ביטוי לקשת רחבה של רגשות, החל מפחד, דרך ייאוש, געגועים, אהבה ותקווה

עינת הגיעה אל העולם שמעבר לחומות בעקבות בנה הקרימינולוג, ד"ר תומר עינת שכתב את הספר "שפה אסורה: החיים והמילים בין כתלי הכלא" (שוקן,2005 ). לפני מספר שנים פרסמו יחד את הספר "כתב אישום, ליקויי למידה, נשירה ועבריינות" (הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום, 2006), שעניינו תופעת ליקויי הלמידה בבתי הכלא בישראל. הספר מבוסס על שלוש שנים של מחקר, לאורכן ראיינו המחברים עשרות רבות של אסירות בשבעה בתי כלא בארץ. בהמשך יצא ספרם המשותף "קולות מהכלא - אנתולוגיה של יצירות אסירים" (כרמל, 2009), המהווה אסופת יצירות בשירה, בפרוזה ובאמנויות פלסטיות של אסירים בישראל וגם בו כלולים ראיונות עם אסירות . בשנים האחרונות ביקרה עמלה עינת באופן קבוע בכלא הנשים נווה תרצה, ערכה ראיונות אישיים והכירה מקרוב את עולמן של האסירות.
לאחרונה ערכה ניסוי בן חמישה חודשים על הקניית הקריאה בשיטה חדשנית לאסירים אנאלפביתיים בכלא רימונים. ניסוי זה הוא בסיס למאמר מחקרי וספר רחב יריעה בנושא.

עמלה עינת – הערות ביוגרפיות

עמלה עינת, סופרת ילדים ונוער בעלת תואר דוקטור בחינוך, כתבה עד היום למעלה משלושים ספרים למבוגרים, בני נוער וילדים. בין ספריה לבני נעורים: "הבוקר בו אסרו את אבא"; "סיפור אהבה קפריסאי"; "הלבד האחר של דני"; "ארץ, עיר, משפחה"; "שיטת חנהל'ה" ("סיפורה של חני"), "הסוד הגדול של חואן", "המשימה האבודה" (רומן לנוער ומבוגרים על הפרשה הידועה בשם "עסק ביש") ועוד. כמה מספריה תורגמו לשפות זרות ואחרים הומחזו והוצגו ע"י תיאטראות שונים.


כמו כן, עינת היא חוקרת ומומחית בכירה בתחום לקויות למידה. עד לאחרונה הייתה אחראית על מוקד התמיכה הרגשית במרכז התמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללת תל-חי.
פרסמה שישה ספרים בסדרה העוסקת בהיבטים שונים של הסינדרום, ארבעה מהם ראו אור בסדרת קו אדום בהוצאת הקבוץ המאוחד: "מפתח לדלת נעולה – לפרוץ את מחסום הדיסלקציה" (2000) שיצא במהדורות רבות; "הורים מול מחסום הדיסלקציה" (2003), "דימוי עצמי במראה הדיסלקציה - מורים במלכוד" (2006); "כתב אישום – לקויי למידה, נשירה ועבריינות" (2006); "נחיתה קשה – לקויי למידה בזירת התעסוקה" (2009).

לאחרונה, ראה אור ספרה "וכשאני לעצמי – מה אני?" – זוגיות והורות של בוגרים עם ליקויי למידה.

עמלה עינת ילידת כפר סבא, 1939. בגיל תשע עברה עם משפחתה לחולון. כיום מתגוררת בת"א.

התרשמותי: ספר שנועד לבני נעורים, אבל גם אני כאם, מצאתי בו עניין, מההיבט של האמא שמאבדת את הקשר עם בנה היחיד. את ספריה של עמלה עינת העוסקים בליקויי למידה, קראתי בתחום לימודי באוניברסיטה, וספר זה העוסק קצת בתחום הקרימינולוגי, הפתיע אותי לטובה.

וההיפופוטמים התבשלו בתוך הבריכות שלהם

הוצאת "אחוזת בית" שמחה לבשר על צאת הרומן הסנסציוני


וההיפופוטמים התבשלו
בתוך הבריכות שלהם
מאת

ויליאם ס' בורוז וג'ק קרואק


תרגום מאנגלית: אמיר צוקרמן

(188עמ', 98 שקל)


בשנת 2008 התפרסם, לראשונה בשלמותו, רומן אבוד שכתבו במשותף שניים מגדולי הסופרים האמריקאים במאה העשרים – ויליאם ס' בורוז ("ארוחה עירומה") וג'ק קרואק ("בדרכים"). את "וההיפופוטמים התבשלו בתוך הבריכות שלהם" כתבו השניים בסוף מלחמת העולם השנייה, בעת שחלקו דירה בניו יורק. הסיפור נכתב בהשראת פרשת רצח סנסציונית שבה היה מעורב ידידם המשותף, לוסיאן קאר. אזכורים לפרשה הופיעו בסיפורים מוקדמים של קרואק ובורוז ובביוגרפיות שנכתבו על אודותיהם, אך רק לאחר יותר מ-60 שנה, כשכל מעורבי הפרשה הלכו לעולמם, התפרסם הרומן בגרסתו המקורית.

בשני קולות של מספרים - ששמם ברומן ויל דֶניסֶן ומַייק רַייקו - מתואר סיפור מעשה על חבורה בוהמיינית פרועה ועל שתי דמויות מתוכה: פיליפ טוּריאן בן השבע-עשרה, צעיר יפה בעל מיניות מעורפלת, "מסוג הנערים שמתרוממים ספרותיים כותבים להם סונטות"; ורמזי אלן, הומו כבן ארבעים שכרוך אחרי פיליפ ומשוכנע שיש לאהבה ביניהם סיכוי. "כשהם נפגשים תמיד קורה משהו," מספר דניסן, "וביחד הם צירוף שעולה לכולם על העצבים." כך, בפרקים שנכתבו לסירוגין על ידי בורוז (דניסן) וקרואק (רייקו), מתוארת מערכת יחסים טרגית-קומית שסופה רצח אכזרי.

סביב פיליפ היפה ורמזי המאוהב מתקבצת חבורה שצורכת סמים ואלכוהול על בסיס יומיומי. ברברה, ג'ייני, פיליפ, מייק, ויל וכל השאר נעים כאחוזי תזזית בין מועדוני ג'אז, ברים אפלים ודירות מגורים. הם חולמים לברוח לפריז על אונייה, אבל נשארים. הם משתכרים, רבים, מקללים, מתפלספים, ולבסוף – גם מתפכחים מחלומותיהם.

"וההיפופטמים התבשלו בתוך הבריכות שלהם" הוא רומן תקופתי מסעיר שחושף את ראשית דרכם של שני ענקי דור ה"בּיט" – זרם חדשני בפרוזה ובשירה האמריקאיות שהביא לעולם את ילדי דור הפרחים. תרגומו הראשון לעברית, שרואה אור בהוצאת "אחוזת בית", נעשה על ידי אמיר צוקרמן. אל הספר מצורפת אחרית דבר של העורך ג'יימס גרַאוֶורהוֹלץ, בן זוגו של בורוז ומנהל עזבונו, שהוציא לאור את הספר בשנת 2008.

הערות ביוגרפיות על המחברים ויצירתם
ויליאם סיוארד בורוז הוא מגדולי הסופרים האמריקאים במאה העשרים. בסוף שנות החמישים, לצד הסופר ג'ק קרואק והמשורר אלן גינסברג, הוא היה בין נושאי דברו הראשיים של זרם חדש בפרוזה ובשירה באמריקה, המכונה כיום "בּיט" (The Beat Movement). זרם זה התאפיין בכתיבה אסוציאטיבית רבת מִשלבים, בגישה מתירנית פרועה ואנטי-ממסדית, ובכתיבה תחת השפעה כבדה של אלכוהול, מריחואנה וסמי הזיה. דור הבּיט בעצם הכשיר את הקרקע לצמיחה של דור ילדי הפרחים בשנות השישים.
בורוז נולד ב-1914 למשפחה בעלת אמצעים מסנט לואיס שבמיזורי. הוא נשלח לפנימייה לבני עשירים בניו מקסיקו, ובגיל שמונה-עשרה התחיל ללמוד ספרות אנגלית ואנתרופולוגיה בהרווארד. הוא סיים ללמוד בגיל עשרים ושתיים, והתמיכה הכספית הנדיבה של הוריו איפשרה לו לצאת למסעות בעולם. בביקוריו באירופה הוא התנסה במפגשים חד-מיניים, וגם התחתן עם צעירה יהודייה שביקשה להימלט מהנאצים באוסטריה ולהשיג אשרת כניסה לארצות הברית. הם התגרשו זמן לא רב אחר כך, אבל נשארו בקשרי ידידות עוד שנים ארוכות.
ב-1942, זמן קצר אחרי ההפצצה על פרל הרבור, גויס בורוז לצי אבל שוחרר מן השירות אחרי שנקבע שאינו כשיר נפשית. הוא עבר לגור בניו יורק, ושם התיידד עם ג'ק קרואק וקבוצה פרועה של בליינים, ביניהם אשתו הראשונה של קרואק וכן צעירה בשם ג'ואן וולמר אדמס, שהיתה לבת זוגו. אז גם התחילה ההתמכרות הקשה שלו לסמים, קודם למורפיום ואחר כך להרואין. בהמשך הזמן הוא מכר הרואין, הסתבך עם החוק וברח למקסיקו עם אדמס, שב-1947 ילדה את בנם המשותף, בילי. ב-1951, תוך כדי משחק שיכורים במסיבה במקסיקו סיטי, בורוז ירה למוות בטעות באדמס. משפחתו נחלצה לעזרתו ושיחדה פקידים במערכת המשפט, והוא שוחרר בערבות. זמן קצר אחר כך הוא נמלט בחזרה לארצות הברית.
חוויות הסמים של בורוז מתועדות ברבים מספריו. ב-1945, כשגר בניו יורק, הוא כתב עם חברו קרואק את הספר "וההיפופוטמים התבשלו בתוך הבריכות שלהם", שלא נמצא שום מו"ל שהיה מעוניין בו. ב-1953 התפרסם הרומן הראשון שלו, "Junkie: Confessions of an Unredeemed Drug Addict" ("ג'אנקי", בתרגום אהוד תגרי, הוצאת ידיעות ספרים, 2001), המספר בגוף ראשון את חוויותיו של מכור להרואין. ב-1959 ראה אור ספרו הנודע ביותר של בורוז, "Naked Lunch" ("ארוחה עירומה", בתרגום אהוד תגרי, הוצאת שדוריאן, 2001), שנכתב בזמן שהות בת ארבע שנים בטנג'יר שבמרוקו, ומתאר את ההתמודדות של בורוז עם רגשות האשם בעקבות תאונת הירי הקטלנית.
באמצע שנות השבעים חזר בורוז לניו יורק אחרי שחברו הוותיק, המשורר אלן גינסברג, דאג לו למִשרת הוראה בחוג לכתיבה יצירתית בסיטי קולג'. הוא התרועע עם אמנים מובילים באותו זמן, בין השאר גם עם אנדי וורהול, לו ריד ופטי סמית, אבל ההתמכרות הקשה לסם המשיכה לרדוף אותו, וב-1979 הוא חזר להשתמש בהרואין. שנתיים אחרי זה מת בנו היחיד, בילי, בן השלושים וארבע. מאז ועד מותו בגיל שמונים ושלוש, היה בורוז מכור לסמים.
את ג'יימס גרַאוֶורהוֹלץ, בן הזוג שלו בשני העשורים האחרונים לחייו, הכיר בורוז בזמן שעבד בסיטי קולג'. הוא זה ששיכנע את בורוז לצאת למופעי שירה ברחבי ארצות הברית, שהפכו את הסופר הנודע לשמצה לדמות פולחן ולאמן "סְפּוֹקֶן וורד" בולט. ב-1981 עברו השניים לגור בעיר לורנס שבקנזס, ושם השתתף בורוז בתוכנית גמילה המבוססת על מתדון והתחיל לפתח טכניקת ציור ייחודית. ב-1997 הוא מת בעקבות סיבוכים שלאחר התקף לב.
ב-2008, אחרי שכבר פורסם בחלקו בקובץ שכלל מבחר מכתביו של בורוז, ראה אור לראשונה כתב היד המלא של "וההיפופוטמים התבשלו בתוך הבריכות שלהם", הרומן המשותף של בורוז וקרואק.

ג'ק קרואק הוא מחשובי הסופרים האמריקאים במאה העשרים. הוא נולד ב-1922 בעיר לואל שבמסצ'וסטס, להורים קנדים דוברי צרפתית שהיגרו לארצות הברית מחבל קוויבק. אמו, גבריאלה, היתה קתולית אדוקה, והיתה לדבריו האישה היחידה שאהב בחייו. אביו היה שתיין ומהמר כפייתי. כשהיה קרואק בן ארבע מת אחיו המבוגר, ג'ררד, מדלקת ריאות. אחרי שנתיים, בגיל שש, הוא סיפר שחווה התגלות אלוהית בזמן התפילה. הנזירות בכנסייה שבה התפלל היו משוכנעות שהילד דובר אמת.
בנעוריו היה קרואק שחקן פוטבול מצטיין בנבחרת בית הספר התיכון של לואל, וקיבל הצעות רבות למלגות. הוא בחר ללמוד באוניברסיטת קולומביה, ושם פירסם כמה מאמרי ספורט בעיתון מקומי, עד שעזב את הלימודים זמן קצר אחרי שנפצע במגרש. ב-1942 הוא התחיל לעבוד בצי הסוחר וכעבור שנה התגייס לחיל הים, אבל אחרי ימים ספורים שוחרר בשל חשד להפרעות נפשיות וסימנים לאישיות סכיזואידית. בתקופת מלחמת העולם השנייה גר קרואק בן העשרים ושתיים בניו יורק, עם חברו הסופר ויליאם ס' בורוז.
הרומן הראשון של קרואק, "The Town and The City", ראה אור ב-1950 תחת שם העט ג'ון קרואק, אבל היצירה שבזכותה התפרסם היתה הרומן השני שלו, "On the Road" ("בדרכים", בתרגום עודד פלד, זמורה-ביתן, 1988; "בדרכים המגילה המקורית", בתרגום שאול לוין, מחברות לספרות, 2009). הספר, שנחשב ליצירה הקַנוֹנית של דור הבּיט, מבוסס על חוויות אישיות של קרואק מן המסעות שלו בארצות הברית ובמקסיקו עם חברו ניל קַסאדי. קרואק סיפר שכתב את הספר במשך שלושה שבועות רצופים ב-1951, והדפיס אותו במכונת כתיבה על יריעה של נייר רציף באורך שלושים ושבעה מטרים, כדי לא לעצור את שטף הכתיבה. לדבריו "זה בעצם סיפור על שני חברים קתולים שנודדים ברחבי אמריקה ומחפשים את אלוהים. ומצאנו אותו. אני מצאתי אותו בשמַים של רחוב מַרְקֶט בסן פרנסיסקו."
ב-1957, אחרי שנדחה על ידי כמה מו"לים, התפרסם "בדרכים" בהוצאת וייקינג פרס, שהתנתה את הוצאתו לאור בהשמטה של פסקאות שיש בהן אזכורים מיניים בוטים ובשינוי השמות של דמויות אחדות כדי למנוע תביעות משפטיות. מיד עם הופעתו זכה הספר לביקורות מהללות. ה"ניו יורק טיימס" הכתיר את קרואק לדובר של דור חדש   דור הבּיט. בעשורים הבאים השפיע "בדרכים" על דור שלם של יוצרים, ובהם הַנְטֶר ס' תומפסון, בוב דילן וג'ים מוריסון.
גם הספר הבא של קרואק, "Dharma Bums" ("בטלני הדהרמה", בתרגום יובל אידו טל, רימון/כתר, 2006), התבסס על מסע שלו עם חבר, המשורר גרי סניידר, בתקופה שבה העמיקו השניים בתורת הבודהיזם. בהמשך פירסם קרואק עוד עשרה רומנים וכן קובץ סיפורים. שניים מן הרומנים שכתב, "The Subterraneans" ("החתרנים") ו-"Maggie Cassidy" ("מגי קסידי"), ראו אור בעברית בהוצאת גוונים ובתרגום עודד פלד (בשנים 1997 ו-2009 בהתאמה).
קרואק, שהיה מכור לאלכוהול רוב חייו, מת באופן פתאומי ב-1969, בגיל ארבעים ושבע, עקב דימום פנימי שנגרם בגלל כשל בכבד.

התרשמותי: נהניתי מאד מהכתיבה, הרומן הסוער סחף אותי בקלות לתקופה המוכרת לי מאד מתקופתו של המשורר האמריקאי השנוי במחלוקת צ'ארלס בוקובסקי, שהעביר חלק ניכר מחייו בברים אפלים, שיכור כלוט, נכנס לקטטות ונזרק לסמטאות עד להתפכחותו. מצאתי גם דמיון מה בין התפתחותו הספרותית של קרואק לבין זו של בוקובסקי.   
לאוהבי הז'אנר של ספרות מתורגמת, הספר מומלץ מאד.